מהו איסור שקר? מתי הוא קיים ואם הוא מדאורייתא?

רבני בית ההוראה
ג' תשרי ה'תש"פ

שאלה:

שלום וברכה כבודו
רציתי לדעת מהו עונשו של שקרן פתולוגי?
ולמה לפני הדת אסור לשקר

אשמח לתושבתך תודה רבה יום נפלא וגמר חתימה טובה

תשובה:

שלום רב,

עונשו של שקרן פתולוגי כהגדרתך, טמון כנראה בסיפור עם הרועה שהזהיר כל פעם את חבריו שיבואו לעזרתו לסייע להבחרת הזאב שהגיע לטרוף את הכבשים. פעם אחר פעם קרא להם בחנם… בסופו של דבר הגיע זאב אמיתי הם כבר לא חשו לבוא לעזרתו כי מן הסתם שוב פעם הוא משקר אותם..

אין עונש מוגדר בתורה על איסור שקר, וזה גם תלוי מאד בסיטואציה כפי שאכתוב לך כאן את הגדרת איסור שקר לבקשתך:

בהגדרת איסור שקר מצאנו בראשונים כי האיסור הוא בממונות וכד’ כשמטרת הקשר היא להזיק או להרע לשני. אבל אם השקר הוא רק בגלל שאתה רוצה להמנע מאי נעימות אין בזה איסור קשר. ראה ביראים (מתקופת בעלי התוספות) שכתב במצווה רלה על הפסוק מדבר שקר תרחק: “צוה יוצרינו בפרשת ואלה המשפטים מדבר שקר תרחק. חייב להתרחק מכל שקר שיוכל לבא שקרו לידי הזק חברו וצריך לתת לב בזה הענין”. וכיוצא מצינו בעוד כמה מקורות.

אמנם החזון איש בספר אמונה ובטחון פרק ד’ (אות יג) כתב קצת אחרת: “וראוי לקבוע הדיבור במדת האמת המתוקנה ובמדת השקר המקולקלה. כי תז”ל החמירו בזה מאד וקלקולה מצוי מאד והפסדיה עצומים. והנה שינוי הדיבור מאמתת המדובר בשם שקר יקרא, וגנות השקר אינו בשביל המרמה שבו. שמשתמש בשקרו בשביל ריוח המקווה לו ברמותו את רעהו אלא אף השינוי שאינו משמש לגורם של אונאה בםיפור דברים של מה בכך בשם שקר יכונה ובכלל עון השקר הוא וכמו שאמרו ב”מ כ”ג ב’ בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו במסכתא וכו’ הנה הותר הדבר רק משום שכאן הגדת האמת יש בו מן הגנות ונבחר כחן השינוי והנליזה מן האמת אבל בדברים אחרים כיוצא בהן אף שהן דברים של מה בכך ואינו גורם בשקרו שום הטעה לחברו בכלל שקר הוא”.

כלומר, לדעתו גם הטעיה של מה בכך היא בכלל איסור שקר. אבל אם נתבונן היטב בדבריו נראה כי כוונתו לומר שקר אינו בהכרח אי אמירת המציאות כפי שהיא. אלא שקר היא מידה רעה. ולכן בדרך כלל כשהוא מספר דברים הפוכים מהמציאות זוהי המידה הרעה. אבל במקרה שהמידה הטובה היא דווקא לשנות מהאמת. אין זה בכלל שקר. וכדבריו, אמירת האמת במקרים אלו זהו השקר! לכן במקרה שלך, מאחר שאתה רוצה להמנע מאי נעימות לסרב להם, גם לדעת החזון איש אין בזה איסור שקר.

יחד עם זה ראוי לתת את הדעת גם כן למצוות הלוואה שהיא מצווה מדאורייתא. אמנם אם אתה חושש שלא יחזירו לך, אינך חייב להלוות, ראה בשו”ע חו”מ סי’ צז סעי’. אולם דע, כי את תעיין היטב בביאור הגר”א שם (סק”ז) ובדברי המשנה באבות (פ”ב משנה ט’) תראה שכך הוא מפרש את הפסוק “לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן” כלומר, צדיק נותן הלואות גם במקרים כאלו.

הרבה הצלחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *