איך ידעו לחשב זמנים ושעות כשלא היו שעונים?

רבני בית ההוראה
כ"ז אב ה'תשע"ט

שאלה:

שלום. לגבי תפילת הדרך לפי הפוסקים שאמירתה תלויה בזמן היינו לאחר 72 דקות.כיצד ידע אדם בזמן חז”ל כשלא היו שעונים להעריך את הזמן (באופן מדויק) והרי אדם היה אז עלול לטעות בהערכת הזמן.ורק מעטים היו בקיאים להעריך ולידע את הזמן ולכוון את את השיה לפי מהלך השמש השמים אבל רב הציבור לא ידע לככון את השעה והיו עלולים לטעות בהערכת הזמן בשעה שעתיים כמו ביום מעונן ולכן הקדימו את זמן ביעור חמץ לשעה השישית כדי שלא יכשלו באיסור חמץ דאוריתא שמוטל על הכל, אבל בדברים שהיתה דרושה בקיאות בידיעת השעה באופן מכוון כמו בדיני נפשות לא היו גובים עדות אלא אם כן היה בקיא בשעות.(עי’ רש”י פסחים י”ב ע”ב) כמו כן חז”ל קבעו סימנים אחרים לגבי ידיעת זמן קיום המצוות כגון זמן עיטוף בציצית עד שיכיר בין תכלת שבה לבין לבן שבה או לגבי זמן הנחת תפילין משיכיר את חבירו הרגיל עימו במרחק ד”א ,אך לגבי תפילת הדרך בשלמא אדם שהולך רגלי חז”ל העריכו שאדם ממוצע הולך ארבע מיל ביום שהוא שיעור 72 דקות,אדם שעושה את דרכו רכוב על חמור כיצד ידע.?

תשובה:

שלום וברכה

כנראה הם היו בקיאים בשיעור האמור בחז”ל “כדי הילוך פרסה”… מסתבר שכך הם היו גם קובעים ביניהם פגישות עסקים וכו’… ההכרח מלמד אנשים הרבה מאוד חכמות… אגב אני תמיד חושב על הנושא שהעלית בהקשר דברי הגמרא על אותו אמורא שהצליח להתפלל בהנץ החמה במדוייק ולא פסק השחוק מפיו כל היום… בזמנינו אין בעיה בכלל, בזמנם אכן זה היה מבצע, שכן לא מספיק שרואים את גוף השמש עולה, אתה צריך להתחיל את התפילה הרבה זמן קודם באופן שיאפשר לך להגיע לשמונה עשרה ברגע המכונן… וזה היה הקושי כשלא היו שעונים כלל. ביום יש שעון שמש, בלילה אין כל דרך לדעת אם השעה היא אחת או שתים או שלוש בלילה… אלא שחלקם היו בקיאים בסימנים של חמור נוער תרנגול קורא ואפילו להבחין באיילת השחר דבר שאנחנו לא יודעים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *