חלקי תפילה שחובה לומר עם הציבור

רבני בית ההוראה
י"א אב ה'תשע"ט

שאלה:

שלום כבוד הרב כידוע יש דברים שגם מי שלא מתפלל אותם כרגע אם הציבור אומרם הוא צריך לאומרם עם הציבור. השאלה מהם הם אותם דברים מלבד עלינו, והאם תמיד צריך לאומרם עם הציבור או שנניח אם הוא נוהג לומר עלינו אחרי ובא לציון והציבור אחרי קווה או ההיפך האם בכל זאת צריך לאומרם עם הציבור או לא? תודה

תשובה:

שלום וברכה

באופן כללי כל הדברים הבאים לבטא את האמונה כמו קדיש קדושה עלינו לשבח י”ג מידות וכו’, יש לענות עמהם גם כאשר אתה לא מתפלל איתם, אבל אם זה מפריע באמצע הלימוד אין חיוב.

משום כך בן אשכנז שמפלל עם בני ספרד ולהיפך, יאמר את העלינו עמהם ולא כפי הנוסח שלו.

מקורות:

עי’ אשל אברהם (מבוטשאטש, סי’ רטו) שבאמצע הלימוד אם לא ענה אמן מחמת טירדתו נראה שאין בזה עוון, ובפתחי תשובה (או”ח סי’ קכד) הביא משו”ת דברי דוד (סי’ מא) שיש חילוק בין קדושה שחייב לענות עם הציבור, לבין אמן וברוך הוא וברוך שמו שאינו חייב, ובשערים המצויינים בהלכה (סי’ כ סק”א) הביא שהכרעת כמה מהפוסקים שאין צריך לענות אף לא לקדושה, ולעומת זאת בכף החיים (סי’ צ ס”ק קטו) ושו”ת עמק תשובה (ח”א סי’ א) כתבו שיש חיוב לענות אף לאמן של קדיש ושאר ברכות וכל שכן אמן יהא שמיה רבא, וקדושה, וכן דעת הגר”ח קנייבסקי (נוטרי אמן ח”ב עמ’ קסו), ומכל מקום בעמק תשובה חילק בין לימוד ביחיד ללימוד ברבים שאין להם להפסיק.

ואמנם הגרש”ז אויערבאך (הליכות שלמה פ”ט ס”ו) ובשו”ת שבט הלוי (ח”ט סי’ מג) הכריעו שאם הדבר מהווה ביטול תורה שמפסיק כל פעם ואינו יכול ללמוד כהוגן, אין חיוב לענות על אף אמן, ואפילו אמן יה”ש רבא, אך קדושה כיון שנראה כמי שאינו מצטרף עם הציבור יש לו לענות, וכן נראה דעת האגרות משה (או”ח ח”ג סי’ פט) שיש לענות על י”ג מידות שאומרים בציבור.

מצינו בזה ג’ דיעות בין הפוסקים, יש אומרים שאין חיוב לענות אף לא לקדושה וברכו וכד’, ויש אומרים שקדושה וברכו יש חיוב לענות, אך אמן על הברכות או קדיש אין חיוב, ויש שכתבו שצריך לענות על כל הברכות, ונראה שאםאדם שכבר יצא ידי חובת תפילה, או שעומד לפני התפילה, ובדעתו להתפלל במנין מאוחר, אינו מחויב לענות באמצע לימודו לאמירת דבר שבקדושה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *