צריך מעט לנקביו לפני התפילה

רבני בית ההוראה
י' תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

בזמן האחרון לצערי אני לא מצליח כשאני עושה קטנים,להטיל את מימיי עד הסוף. אני מרגיש שנשארה איזו טיפה ואז אני צריך לחזןר לשירותים אחרי כמה דקות ולפעמים שוב אני חש שנשארה איזו טיפה שאני לא מצליח לפלוט אותה. זה גורם לי לעיכוב בתפילה. וכן לא מאפשר לי לומר דברי קדושה. שאלתי אם מותר לי לעסוק בתורה בלי הזכרת שם ה’ כמובן אחרי נטילת ידיים, בינתיים. כי זה גורם לי לא להיות בתפילה ולא בלימוד תורה, ואז אני מוצא את עצמי מחכה סתם או עוסק בענייני חולין בינתיים לפני תפילה, ולא טוב לי עם זה. לפעמים הציבור רוצה שאתפלל כש”ץ ואני מתעכב בגלל זה ואין מי שיכול להתפלל בהם. אז מה עושים?

תשובה:

אין כל איסור להתפלל גם אם צריך להטיל עוד מעט מי רגלים, ובלבד שאתה יכול להעמיד עצמך ואינך מרגיש צורך של ממש, כמבואר כל הפרטים בשו”ע סי’ צב. מלבד זאת התופעה נראית לי שנובעת יותר מתוך לחץ מחמת דין הנקיות לתפילה ואינה אמיתית… אני משוכנע שלולי הלימוד או התפילה זה לא היה גורם לך לרצון ללכת לשירותים, ובאופן זה אף לכתחילה לא צריך ללכת בגלל התפילה.

ערב טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *