שאלה:
שלום לפי החוק מי שחונה בכחול לבן חייב בתשלום, אלא שלמעשה לא כולם משלמים בפועל (מצוי גם אצל ציבור שומרי תורה ומצוות ובני תורה), ובמידה ועובר פקח הם מקבלים דו"ח, ובמידה ולא עבר, הם "הרוויחו" (בכוונה במרכאות). מה ההלכה בקשר לזה? האם מי שחונה מבלי לשלם עובר על גזל? תודה
תשובה:
שלום וברכה,
אדם שחנה במקום שמסומן לחנייה עם תשלום ולא שילם עבור החנייה, לא נחשב לגזל – משום שהמקום שייך לבני רשות הרבים. אלא שעליו לשלם מס על החנייה. וזכותם של המדינה לחייב במס עבור חנייה במקום ציבורי, וככל גביית מיסים שמותר למדינה לדרוש מבני המדינה.
באשר לאדם שגר במדינת ישראל ולא משלם מיסים, נחלקו הפוסקים האם יש בכח של מדינת ישראל לכוף על מיסים מדין דינא דמלכותא דינא ואכמ"ל.
בהצלחה.
מקורות:
בפתחי חושן חלק גנבה ואונאה פרק א הערה ד הסתפק לענייון חיוב מיסים אם יש בכח מדינת ישראל לכוף על המס.
בס"ד
מקונט' סלע מדינה עמ' קו
וכעי"ז ראיתי כעי"ז בספר "נתיבות חיים" על ענייני שמירה בדרכים (שער פ"ב הערה 112) שהביא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שאדם הנוסע בכביש בלי רשיון נהיגה, הרי הוא "גוזל" את הציבור, כיון שהכבישים שייכים לציבור, ולענין זה יש לשלטון את הרשות הציבורית להחליט מי יכול להשתמש בהם. עי"ש באריכות
[נ.ב. ואמנם מסתבר שמי שנוסע בלי חגורת בטיחות אינו גזל, שאסור אבל אין מקפידין משום גזל. אבל לענין חניה נ' שנחשב גזל לסברא המובאת]
שלום וברכה,
חוקי התנועה שכולם חפצים ונעשה לטובת הציבור, חל חובה הלכתית לציית לחוקי התנועה. וכן כתב בפתחי חושן שציינתי בתשובה. אך חנייה בצידי הכביש לא קשור לחוקי תנועה אלא לאגרה שנגבית על ידיד המדינה. ולכן אין קשר בין דין חנייה ללא תשלום, לנסיעה בכביש שלא כחוק.
בס"ד
לא הבנתי, אני לא דן אם חייבים לציית או לא,אני שואל איך הגרי"ש זצ"ל מחשיבו לגזל? (וכן אח"כ שמעתי בשבוע זה מפי הרב זילברשטין בשמו)
שלום, יש הבדל בין נסיעה בכביש שלא כחוק, שאני ואתה וכל אזרחי המדינה לא מרשים לו לנסוע כך, וכאשר הוא נוסע שלא כחוק, הוא גוזל מאיתנו את הכביש, כיון שמשתמש בכביש שלא כדין. אבל אדם שחונה כדת וכדין במקום של חנייה, אלא שלא משלם מס על החנייה, הוא לא גוזל שימוש כיון שמשתמש כדין. אלא שמונע את עצמו מתשלום מס, אבל השימוש כדת וכדין.
בס"ד
כעת הבנתי דעתך
אבל לדעתי פשוט שהציבור מקפיד על כך.והוא משום שחניות כחול לבן בתשלום הן בד"כ במקומות שיש עומס ואין מצוין חניות ולכן הזכות ניתנת למי שמסכים לשלם, ואם אינו משלם אין הציבור מרשה לו לתפוס מקומות ולעכב על אחרים את האפשרות לחנות.
ואם תאמר שאתם עוסקים שקרה ואין מי שנפסד,אינני יודע אם כך מסתכלים על הענין, כיון שבופן כללי פוגע בזכות הציבור.
חשבתי לדון גם מכיוון אחר, שכיון שהמיסים הולכים לעריה לטובת בציבור, נמצא שגם אם אין אחרים מפסידים חניה ויש חניה בשפע, סו"ס מפסידים מהציבור את ממונו
ואין להקשות למה היה מותר להבריח את המכס לולי דינא דמלכותא, הרי מפסיד ממון לציבור,שזה פשוט שיש להעמיד הצריכותא באופן שהמכס לא יחזור לטובת הכלל. וצ"ע
לדבריך תמיד יש חובה לשלם מס, ולא קשור לחוקי תנועה. ויש הרבה אריכות דברים האם ניתן לחייב תשלומי מס בארץ ישראל. וכל אחד יעשה בהוראות רבותיו.
בס"ד
אתם צודקים שאם אין חובה לשלם מס, ממילא אינו מפסיד אף אחד.
אבל חניה זו חצר דקיימא לאגרא, וחובה לשלם, אינו נוגע למיסים בא"י
מי קבע שהחצר קיימא לאגרא. – מדינת ישראל. ושוב אנו חוזרים לשאלה האם בסמכותם לקבוע חיובי מיסים. אני לא קובע שאין להם כח לגבות מיסים, יש בזה מחלוקת ואריכות גדולה ולכן איני נכנס לנושא.
בס"ד
חשבתי שתטענו כך, ואסביר סברתי
נחזור לטיעון הראשון שלי מצד גזל
נניח שבאמת אין לעריה סמכות הלכתית לגבות תשלום עבור החניה
אבל אחרי שרוב האנשים רוצים לשלם מכל סיבה שלא תהיה (שמא יקנסו, מצד היושר כו'), אם כן הם יוצאים מקופחים, הם משלמים ואחרים שלא משלמים תופסים להםאת החניה,ולכן במצב הנוכחי שהם משלמים (שוב, גם אם אין כח הלכתי לעיריה) הם אינם מוכנים שמשהו יתפוס להם את החניה שלא כדין, ונמצא שרוב הציבור, מחשיב זאת לגזל
כמו כן לגבי הטענה השניה, נכון שאולי לא היו רוצים שהעריה תגבה כספים, ושהחניה לא תהיה קיימא לאגרא, אבל אחרי שבפועל נוצר מצב על כרחם שהם משלמים,שוב דעתם לא רק להפסיד אלא גם להרויח והם מעוניינים שהחצר תהיה קיימא לאגרא
כך היא סברתי, והבוחר יבחר
בברכת התורה
השאר תגובה