שאלה:
שלום הרב היה לי דיון עם תלמיד חכם ויצא לי לחלוק על גישתו בנושא המיני בין פנויים ופנויות להלן נושא הדיוק. " בחור דתי" נכשל מידי פעם בשז"ל ההשלכות… עצבות … עצבנות בלבול.. וכו… כפי שניתן לראות איך ניראים הרווקים בדור. היות והרווק מוגדר ויכל להגיע למצב פרוץ ובקלות ליפול גם לעבירות יותר קשות כמו זונות וקבלת שירותי מין בתשלום בשביל סיפוק הייצר שלו. לעומתו בחור ובחורה חילונים שנתיים חיים ביחד לא נשואים זה לזה. הבחורים אוהבים זה את זה והאישה מיוחדת רק בשבילו ואוהבת אותו הדדי. האישה טובלת קבוע בים בינה לבין האלוקים. המחלוקת שלנו הייתה שהוא אומר שהבחור נכשל איתה בנידה. ואני טענתי שברגע שהיא הולכת לים היא לא נכשלת איתו בנידה. בנוסף הבעילה שלהם היא לא בעילת זנות. ( צריך להוכיח מה ההגדרה בעילת זנות) וחס ושלום להגיד על בת ישראל שהתאהבה במישהו שהבעילות שלהם הם זנות… לתוכן השאלה האם אכן פנוי ופנויה שטובלים כדין בים או אפילו בשקט במקווה האם זה מותר בדיעבד? תודה.
תשובה:
שלום רב,
אני ממש לא מזדהה עם הצגת הדברים שלך. כלומר, אם אתה רוצה להעמיד את האיסורים זה מול זה, עדיין אתה טועה. ראה בבית שמואל בתחילת סי' כג שאיסור זנות חמור יותר להוצאת ז"ל. ושם בודאי עוסקים בעצם האיסור ולא בהשלכה של זה שלפעמים זה גם נדה. כלומר, גם כאשר אין איסור נדה זה חמור יותר.
כמובן שלדעת הרמב"ם כידוע זה איסור דאורייתא. לא הבנתי את כווונתך שצריך להוכיח מה ההגדרה של בעילת זנות כאשר מדובר על בני זוג שגרים בקביעות. כלומר, אתה מרמז כאילו מאחר שהם קבועים ונאמנים אחד לשני לא ברור שזה איסור זנות. אז ראשית ברור שזה טעות. לדעת הרמב"ם זה איסור דאורייתא, ראה גם אוסף חידושי תורה להגר"א קוטלר עמוד קצ ואילך שביאר ההרחבה את האיסורים מן התורה לשיטת הרמב"ם מלבד האיסור לא תהיה קדשה. ולדעת הראשונים (הראב"ד והרמב"ן) זה איסור דרבנן כפי שהובאו השיטות בשו"ע אבה"ע סי' כו.
מעבר לזה, לשיטתך: אדם ירא שמים עם זקן מכובד שמסיבות שונות קידש אישה על תנאי כך וכך. כלומר, הכל כשר וישר על פי כל דין. חי איתה ורק איתה כמובן בקביעות ואפילו עם חופה וקידושין כראוי לכל אדם ירא שמים. ולאחר כמה שנים, התנאי התממש, ונמצא שהקידושין בטלו. איך נראה לך מצבו? כמו אותו בחור חילוני שחי עם חברתו ללא קידושין או שמא הרבה יותר טוב, הרי הכל היה בהיתר?! ובכן, הגמרא במסכת כתובת עג,א קוראת לזה "בעילת זנות"! ועד כדי כך שעל מנת שלא להגיע למצב כה חמור של בעילת זנות, רב אומר שמסתבר שהוא ויתר על התנאי. דהיינו אנן סהדי שלמרות שאמר תנאי מפורש, מסתבר שהוא מוותר על התנאי כדי שלא להגיע לבעילת זנות
אבל תרשה לי לומר לך דבר נוסף. לעניות דעתי זה מצג דמגוגי להשוות בין שני מקרים שהאחד הוא אירוע סטנדרטי ביותר (אצל החילונים) ואילו אצל הדתיים אתה תופס איזה מקרה קיצון ומשווה אותם כאילו הם ברי השוואה… אני לא חי על הירח גם אני רואה סביבי רווקים שמחים ועליזים ברורים ונהירים. נכון, כמו בכל חברה בעולם יש אנשים עצובים יותר ועצובים פחות, מבולבלים יותר או פחות מחמת מגוון סיבות שממש לא ברור שאם תהיה לו "חברה" בסלו מצבו יהיה מרומם יותר. אגב, אני לא זקוק לסקר מקצועי כדי לדעת את כמות האנשים שנופלים על בעילות זנות שהם להגדרתך הן בעילות זנות, האם רווקים דתיים עצובים כהגדרתך, או שמא חילוני עם חברה בסלו שמנסה מידי פעם גם אחרות…
בקיצור, מלבד החשבון ההלכתי שהוא מעט לוקה בחסר (ועוד לא דיברנו על הטבילה בים…) עצם ההשוואה ממש אינה במקומה.
אתה כותב דברים יפים מפז… ויקרים וזו דעה אחת לפי הרמבם . יש דעות נוספות ומקורות שאישה פנויה המיוחדת לאיש אחד… אינה בגדר קדשה. כי ההגדרה קדשה בעברית פשוטה זו אישה שמזומנת למין עם כל אחד! לכן לא תוכל להוכיח שפנויה ופנוי עושים בעילת זנות. וכבר נאמר שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. ולכן לעניות דעתי אם הם מתכוונים להתחתן אין בעילתם זנות. ומי שחושב כך סביר להניח דן לחומרות את כל החילונים ואולי טועה… כי לא כל החילונים חיים בהפקרות ועובדה בשטח שהם טובלים בים. יש עדים וכו…. לכן שאלתי איך נוכיח שהבעילה היא בעילת זנות? בגלל שהם לא נשואים? זו לא סיבה מוצדקת היות והם מתכוונים להתחתן והבחורה מיוחדת אך ורק לו. בכל זאת דעתי האישית שזו לו בעילת זנות. מחילה ואגב יש דעות נוספות ומחלוקות… שחלקו על הרמבם זצ"ל. ואם נשפוט שחילונים עושים בעילת זנות זה בהכללה וזה לא נכון. כי בחורה עם חבר אחד. לא יהיה דומה לבחורה שמופקרת מאחד לשני… ובשמיים יש אמת ויושר.
אכן הבאתי שיש בזה מחלוקת. דעת הרמב"ם שאיסור זה הוא מדאורייתא והיא הנקראת קדשה. ודעת הרמב"ן והראב"ד שזה אסור רק מדרבנן ואין זה נקראת קדשה. אבל מה שאתה עושה כאן, לטעמי ממש אסור! יש מחלוקת של גדולי עולם למה כיוונה התורה כאשר כתבה קדשה, ואתה טוען שבעברית פשוטה נראה לך וכו'. ידידי, כאשר יש מחלוקת בין גדולים עולם בפירוש הפסוק. אני לפחות קטונתי מלומר איזה שיטה נראית יותר "הגיונית"!
אבל אם תשים לב, יש לך איזה בלבול בסוגיה שאותה ניסיתי לסדר לך בתשובה, ואולי כשלתי אז אסביר שוב. המחלוקת הוא רק באיסור לא תהיה קדשה. אבל גם לשיטות הראשונים זה איסור דרבנן, וזה נחשב לבעילת זנות! ולכן, בגמרא מצבים הרבה יותר טובים מאלו שהצגת כמו בקידושין ונישואין על תנאי, ובכל זאת זה מוגדר כבעילת זנות למרות שודאי לא היתה להם כל כוונה להיות רגע אחד בלי ואין זה נוגע כלל למחלוקת של הרמב"ם והרמב"ן. לכן אם השאלה היא האם הם עוברים על בעילת זנות: חד משמעית: כן, ולפי כל השיטות! מלבד איסור נדה שלא עוזר כלל וכלל מה שהולכות לים. א. הן נכנסות עם בגד ים – חציצה. ומלבד זאת הרי לא עשו הפסק טהרה כלל (מעכב לדינא שהרי היא בחזקת טמאה) לא בדקו ביום ראשון ושביעי (מעכב לדינא גם בדיעבד). לכן, אם אתה רוצה לדבר בזכותם בהחלט יש מה אבל לא בסגנון שלך כלל. האיסורים הם ברורים ומוחלטים, ואני עוד קיצרתי.
מסכים עם כל מילה של המשיב רק שאלה לגופו של עניין יש כמדומני חתם סופר שאומר שטבילה בים ואפילו עם בגדים עולה בדיעבד, מה המשקל של פסק זה שמגיעים למעשה?
טבילה בים הנעשית כהלכתה בלא חציצה בבגדים רפויים מאוד, מועילה לה בדיעבד לענין איסור נדה. אבל לא לענין איסור זנות.
תודה רבה וישר כח על המענה החשוב באתר הזה
השאר תגובה