שאלה:
כבוד רב שלום! לפני פסח בעלי יצר קשר עם גיסתי וביקש ממנה הלוואה לטובתי, היא טענה כי אין לה, כמובן בעלי התעצבן ואמר לא אמא שלי ולא אחותי לא יעזרו לך גם אם יש להם. יש לציין כי עד היום משפחתי עזרה רבות מבחינה כלכלית לבעלי ולא יכולנו לפנות אליהם מאחר בעלי עדיין לא החזיר את ההלוואות שלהם. אני שלחתי לגיסתי ויש לציין שרק לגיסתי הודעה הבא: לא יודעת למה הם לא מוכנים להלוואות לי 5.000 ש״ח שמדובר בהחזר של שלושה חודשים וציינתי לא ברור לי אם חמתי חיה אצלה אז איפה הפנסיה שלה הרי שהיא תמיד מתרברבת בכך שהיא חיה על חשבון הבת שלה, ולמה לא מוכנים אף פעם לעזור לבעלי הרי כי הוא שייך גם למשפחתם, ביקשתי ממנה לא לערב את אמא שלה ולא אף אחד. כמובן שהיא סיפרה לחמתי וזאת התחילה לקלל אותי בטלפון, לאחר מכן גיסתי גם התקשרה לבעלי וחיממה אותו נגדי, הסברתי לה על מה הבלאגן הרי שפנסייה זה כמו משכורת חודשית , זה כמו לשאול אם את עובדת וחיה אצל הבת שלך על חשבונה אס איפה המשכורת. גיסתי חסמה אותי ואת בעלי לשיחות ולהודעות. כמובן בעלי מאוד היה עצבני כי באשמתי הם קרעו עימו את הקשר. כעבור שבוע אני שומעת את חמתי מתקשרת אליו בלילה, בסיום שיחה אמרתי לבעלי למה כשלא דיברו איתך אכלתי אותי שכל זה בגללי, למה כשהתחילו לדבר איתך לא טרחת אפילו להגיד לי, הסיפור ביני לבין בעלי באותו אגע תם והלכנו לישון. יום למחורת אחותו מתקשרת אליו ושואלת אותו, אתה עדיין בבית? טוב אני אתקשר אלייך כשתצא לעבודה ופה כבר לא יכולתי לעבור על השתיקה, היא שוב פעם התקשרה כדי לחמם אותו נגדי ואמרה לו אתה גבר או מי אתה ? באותו רגע אספתי את כל החפצים שלי יחד עם התינוק וטסתי לכל הפסח להורים שלי לניו יורק. בעלי אפילו לא טרח לאמר לגיסתי שבעקבות השיחות שלה והפצת שמועות עליי גרמו להרס שלום הבית בפתח ערב חג הפסח. כעבור שלוש שבועות הוא ביקש שאני אחזור הביתה ועמד על כך שיידבר איתה על העניין והיא תבקש ממני סליחה. עד היום יש לנו בבית בעיות של צרחות צעקות קללות עצבים כעס שנאה בגלל אחותו, והוא אומר שהוא לא רוצה להעציב את אחותו ואת אמו. אני חושבת שהוא היה צריך לאמר להם אם אתם לא מדברים איתה על תדברו איתי, או לחילופין אם אחותי לא תבקש סליחה מאישתי אני לא מוכן להיות איתכם בקשר. הוא טוען שהם לא בסדר אבל מנגד לא עושה כלום לצורך העניין. כבוד הרב תעזור לי ולבעלי להבין מה צריך לעשות ואיך לנהוג.
תשובה:
קראתי בצער את שאלתך, אבל השגיאה שלך היא כל כך גדולה ומשמעותית, שאני כמובן לא אוכל לסייע לך בסתם תשובה כאן באינטרנט… את מחריבה את כל חיי הנישואין שלך בשביל המריבות הטיפשיות האלו?? בחיי הנישואין צריך לוותר המון, להבין את השני בלי גבול, לראות מה מציק לו, לנסות לסייע ולא לגרום לו עגמות נפש, להשקיע ולהשקיע עוד ועוד. לברוח מהבית?! איזה מן פתרון זה? כל בעיה צריך לדון בה מתוך שיתוף ואהבה וכו'. לדעתי אתם חייבים ללכת לייעוץ זוגי תורני ופשוט ללמוד איך לחיות כבני זוג נשואים. הצורה בה אתם חיים, השיח ביניכם, דומה לילד בן עשר שאין לו מושג בנהיגה, שעולה על משאית גדולה ומתחיל לדהור בכביש על 150 קמ"ש…
ללמוד וללמוד ולרצות להתקדם, אחרת החיים המשותפים שלכם לגמרי בסכנה, ולא רק לכם כבני זוג, שניכם יכולים להיות בסדר, אבל אם לא תלמדו גם כל בן זוג אחר לא יתאים לכם.
בהצלחה רבה, אתפלל עליכם בלי נדר.
