שאלה:
שלום להרב, שאלה: גבי מה שקוראים "חיפוש כללי" שעושים על אדם או נכסיו כגון בתים ושדות וכו' בזכרונות שבארכיון של בתי משפט ומשרדי המדינה, כאשר עושים את זה מתוך צורך אמיתי כגון כדי לקנות בית ולבדוק שלא יהיה שיעבודים ובמיוחד במכירת פומבית שהם מכירת כאילו בלי אחריות שחובה על הקונה לחפש שיעבודים ואם לא הפסד שלו, הרי שזה דבר לתועלת ומותר ומומלץ כדי להגן הקונה את עצמו מנזק ע"י קנייתו. ובשוק עבודה יש שעושים חיפושים כאלה על אדם פרטי הבא לבקש עבודה כדי לדעת אם הוא אדם נאמן ונורמלי. ומתוך הקדמות אלו יש לשאול על זה: א. הנראה שאם אדם מחפש על נכסי חבירו סתם בלי כוונה לקנותו או על חבירו עצמו, ובזכרונות אלו בארכיון ימצא דבר לא הגון הרי שיש בזה בעיה, של רכילות ולשון הרע לכאורה שהרי הוא הולך לחפש על חיי אחרים בחינם ובפרט כשימצא דברים שאף שאמת לא טובים כגון אולי אדם היה בבת האסורים כאשר היה צעיר מפני סמים ועזב זה כבר וכו' ואז מה תועלת יהיה לזה המחפש? ומתוך זה תת שאלה שהסתעף מזה, מתי יהיה מותר למשרדים הממשלה ומשפטית לשים מידע על אדם בפומבי? כלומר גם מצדם יש תקלה אם יפרסמו מידע רע על אדם ללא תועלת רק כדי שיהיה הכל נגיש לרבים לחיפוש, כמו שעושים כאן בחו"ל אצל ערכאות ומשרדי הממשלה. ב. מתי מותר לאדם לחפש על אחרים? כלומר מה נחשב תועלת? הרי כדי לקנות בית שדה וכו' מסתבר אבל גם בזה יש גיבולים כגון שיחפש השיבעודים על הבית או אם תובעים אותו במשפט כדי לדעת מה יהיה לנכסיו (כך עושים אנשי משקיעי בנדל"ן) אבל לדוגמא בשוק נדל"ן לא מחפשים מי הוא תובע בדין שזה ללא צורך כלל לנכסיו. ולכן מזה אנו רואים שכיון שאין צורך לזה אם יעשה לא נראה שיש היתר לזה. ומה לגבי חיפוש על אדם, באופן כזה על מה שנחשב מידע בפומבי במשרדי הממשלה, מתי יחשב כתועלת? האם לקבלת עבודה סיבה מספיקה? לנתינת הלואה, לנישואים, שידוך ההולך קרוב לחתונה וכו'? ומתי אמרינן הרי שאדם זה בחזקת כשרות ומתנהג כשר וכל ישראל בחזקת כשרות ואין לחפש בכלום? ועוד שאם אדם עשה תשובה באמת ונחשב בעל תשובה גמור מה יועיל בחיפושים על העבר? ומתי יחשב זה תועלת? נראה שיהיה תמיד צורך שאלת חכם אם יחשבו משהו אם שייך היתר לחיפוש, מהטעמים שכתבנו. שכבר כתב החופץ חיים מן חז"ל שאין לללמוד דלטוריא על שום ישראל וגם אנשי אחב שהיו עובד עבודה שרה הצליחו במלחמות כיון שהיו אוהבים זה את זה ועשו שלום בניהם ולא היה דלטוריא והביא ראיה שידעו על נביא עובדיה שהיה זן מאה נביאים ולא סיפרו לאחב, ואף לראיה הביא דיבור של אליהו הנביא שאמר שהוא לבדו נשאר מנביאי ה' וגם הוא ידע שעובדיה היה מחביא מאה נביאים וגם נביא היה. ג. לגבי צד ממשלה מה האופן הראויה של זיכרון מידע על נכסים ואנשים, ומתי הממשלה ע"פ הלכה היה נותן רשות לאדם לחפש? כלומר מה האופן שע"פ הלכה יש לסדר חיפוש וגבולות של דבר. כגון שישאל רשות לחפש על נכסי פלוני ברחוב פלוני ועל בעליו אם יש לו משפט שתובעים אותו, וישאלו לו מדוע מבקשך זה? ויאמר שאני מתכוון לקנות בית ממנו, ויתן ראיה כלשהי מספיקה להתיר לו רק מה שיהיה לתועלת לו מוגבל, ולא כמו שעושים לדוגמא כאן שיכולים לחפש מה שרוצים בכל מינה דברים. דבר של רכילות ולשון רע מאוד חמור, ורציתי לדעת בירור בזה, כיון שיש צורך לדעת מידע כזה להשקעות, רוב הזמן קניות מן עכו"ם אבל אם יהיה עסק של בתים של יהודי הדבר לא ברור מה יחשב לתועלת לכן שאלנו. ברכה והצלחה פורים שמח
תשובה:
שלום וברכה
כאשר אתה בא לעשות עסק עם אדם מסויים, בהחלט הגיוני ונחוץ לדעת את ההיסטוריה המשפטית שלו, ממילא לממשלה מותר לספק את המידע ולאנשים מותר לחפש, אלא שכמובן אסור לממשלה לשים את המידע בראש כל חוצות, היה צריך להקים איזה שהוא מאגר שעונה לפי בקשה מנומקת, זה כמובן יהיה רק לאחר ביאת המשיח כשכל העולם ינהג כרצון ה'… אבל האדם הפרטי כאשר יש לו צורך עיסקי רשאי לחפש. כמובן אינו רשאי לקבל את הדברים כאמת מוצקה אלא רק למיחש מיבעי.
פורים שמח.
