שאלה:
שלום וברכה
לוויתי סכום כסף מאחד מבעלי הגמחי"ם שאני מכיר
(וכבר סידרתי את כל אמצעי התשלום).
ישבתי ברכב וראיתי שהוא הולך הביתה בגשם
רציתי להניע את הרכב ולהקפיץ אותו הביתה
אבל התחרטתי משום "רבית". אבל אח"כ מאוד הוקשה לי הדבר
אולי עשיתי שלא כהוגן ואין זה חשוב רבית.
למדוני בבקשה עד כמה הגבול בזה, שאין לדבר סוף
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
לפי הלכה אסור ללווה לעשות טובות בפרהסיה, גם אם הטובה לא מגיעה בגלל ההלוואה. בשונה מטובות שבצנעה שאם לא עושה בגלל ההלוואה, שגם ללא ההלוואה היה עושה לו טובה זו – שמותר. ולקחת טרמפ' נחשב דבר שבפרהסיה – ואסור.
אמנם במקרה שלך יש להקל, מאחר ובעל הגמ"ח לא הלווה לך מכפו אלא מכספי הגמ"ח, וכספי הגמ"ח אינם שלו, והוא נחשב כגזבר על הכספים, וממילא אינו נחשב מלווה, אלא גזבר שאישר עבורך את ההלוואה.
בהצלחה.
מקורות:
טובת הנאה שבפרהסיה – ראה שו"ע יו"ד סימן קס סעיף ז.
שמעתי מבעל גמ"ח ששאל את מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מה אחריותו על כספי הגמ"ח האם נחשב שהוא לווה ממפקידים, ומלווה ללווים, וא"כ חייב באונסים. והגרי"ש השיב לו שאינו לווה אלא מחזיק בכספים של המפקידים, ונחשב לגזבר של הגמ"ח.
