דיני לא תקיפו

רבני בית ההוראה
ל' חשון ה'תשע"ט

שאלה:

1. מי שגילח את הפאות לוקה על פאה או על כל שערה ושערה?
2. מי עובר את העבירה המגלח או זה שגילחו אותו? (איך זה מסתדר עם דעת הרמבם)?
3. מה הדין אם אישה גילחה פאות של גבר? האם זה מותר?
4. האם מותר לגלח את הזקן במכונות תספורת?
5. האם מותר לגלח עם סכין מתחת לסנטר בצוואר ובגרון?

תשובה:

שלום וברכה

כל שתי שערות הן איסור דאורייתא, ממילא גם בשערה אחת יש חצי שיעור אסור מן התורה.

אם הניקף מסייע ומטה עצמו למקיף גם הוא עובר עבירה.

אסור לאשה לגלח גבר.

מכונת תספורת שלא במקום הפיאות מותרת, ושמעתי שכאשר הסכינים אינם שווים בארכם יש שאסרו.

יש להמנע מגילוח תחת הסנטר כדי שלא להכשל.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות גילוח סימן קפא

סעיף א
פאות הראש הם שתים. סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל.

סעיף ב
בין שגילח הפאות בלבד, בין שגילח כל הראש עם הפאות, חייב.

סעיף ג
אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם.

סעיף ד
גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו, אבל איסורא איכא אף על פי שלא סייע, לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים.

סעיף ה
המקיף את הקטן, חייב. ( אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה). (ב”י בשם הרא”ש). ויש מסתפקים בדבר (ב”י בשם י”א). וקטן מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים (ר”ן פרק אלו הן הגולין).

סעיף ו
אשה אינה במצות הקפה, וי”א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה, אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן.

סעיף ז
עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים.

סעיף ח
טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש.

סעיף ט
שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן, מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם, וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד.

סעיף י
אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער, אבל במספרים מותר, אפילו כעין תער. הגה: ומ”מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון, פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (ת”ה סימן רצ”ה). מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה, הואיל ואינו עיקר מקום הפאות (ד”ע).

סעיף יא
פאות הזקן הם ה’, ורבו בהם הדעות, לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל. ( ואפילו תחת הגרון) (ב”י בשם אגרת ר”י וסמ”ג).

סעיף יב
אשה שיש לה זקן, מותרת להשחיתו; ודינה בהשחתת זקן האיש, כדינה בהקפת ראש האיש.

2 תגובות

    אלי:

    אז אם האדם ישב ולא זז זה נחשב שהוא עוזר למי שגילח אותו?

    רבני בית ההוראה:

    דין של מסייע לדבר עבירה ואולי גם לפני עיור ודאי יש כאן בעצם זה שבא, כך מבואר בשו”ע שציטטתי במקורות “איסורא איכא”, אבל חיוב מלקות רק אם היטה עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *