שאלה:
שלום רב
לי ולבן זוגי בשנתיים וחצי האחרונות יש בעיות קשות שנובעות מכך שמשפחתו של הבן זוג שלי לא מסתדרת איתי. בחצי שנה האחרונה נפרדנו אך לא הצלחנו להתנתק לרגע, עשינו שינויים גדולים ואני ממש התקרבתי לדת ולאלוקים ( דבר שהיה חשוב לו ממש) אני חייבת לציין שזה באמת באמת מהלב שלי. הקושי שאנחנו עומדים מולו כרגע הוא שהוא מפחד לעמוד ולהתמודד מולם, מפחד להגיד שהוא רוצה לחיות איתי כי הוא לא מסוגל להתמודד עם מה שהם יעשו לו והביקורת שהם יעבירו עליו. חשוב לי בנוסף לציין כי אני מבינה היום את גודל הבעיה, דבר שלא באמת הבנתי בעבר, ואני מוכנה לעשות הכל בשביל לסדר את היחסים עם המשפחה שלו, גם אם זה כרוך בעבודה קשה! אין בי טיפת רצון להרחיק אותו מהם. אני צריכה עזרה, תפילה לשלום בית ביניינו, אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני אוהבת אותו כבשר מבשרי ואנחנו תקועים בסיטואציה הזאת כבר חצי שנה. האם מישהו יכול לייעץ לי בעניין זה?
תשובה:
שלום וברכה
אין ספק שאתם יכולים ליישר את ההדורים, אין דבר שלא ניתן לעשות בתקשורת נכונה ומודרכת, אנחנו כמובן לא יכולים לסייע בענין זה, כיון שאנחנו לא מכירים את הדברים מקרוב. אבל חז"ל לימדו אותנו, הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. כלומר, אדם שאינו מסכים להיות צד שני במריבה אף פעם, מה שיגידו ומה שיעשו לו, הוא תמיד ממשיך לחייך לשני ולקבל אותו באהבה, הוא נחשב מאהוביו של בורא עולם. משום שבורא העולם מתעב מחלוקת ומריבה, ואין מריבה בלי צד שני! זה הכיוון שצריך לשאוף אליו. וכך הדברים יסתדרו. אומרים משהו מעליב, כנגד זה אומרים בחזרה משפט חם ונעים. תיקחי את האשמה עליך, נכון לא הייתי בסדר. כשאדם אומר לשני אני מתנצל לא הייתי בסדר, השני לפעמים ממש לא יודע איך לאכול את זה, הוא מתחיל לומר: "לא נורא, לא באמת לא התכוונתי שאתה לא בסדר"… זה הכיוון.
ואני בטוח, שאם תקבלו על עצמכם להקים בית יהודי אמיתי, לשמור טהרה וקדושה, לא לקיים יחסים עד לאחר הנישואין, וגם אז רק בשמירת דיני נידה וכו', לשמור היטב כשרות, ושבת תהיה שבת וכו', כך שהבית יהיה מקום לשכינה הקדושה, אין לי ספק שתזכו להרבה עזרה וסיוע ממרומים!
וזה העיקר!
שבת שלום ובהצלחה רבה.
