מניעת הריון – כדאי? ראוי? נצרך?

שאלה:

שלום הרב,
יש משהו שלא ברור לי כל כך
מצד אחד כתוב בכל ספרי הדרכה שלקחת מניעה זה חמור מאד ומצד שני מתירים כמעט לכל אחת לקחת. אני קשה לי עם הילדים אבל רוצה לעשות לפנים משורת הדין וגם כבר נקבע כמה סבל יעבור כל אחד בעולם אז אולי זה לא נכון למנוע? כי כן קשה עם הילדים והקטנה עוד לא שנה. ומצד שני קשה לי כל המצוות אז אולי שיהיו הרבה ילדים צדיקים זה קצת יבטל את העברות שלי.
זה נכון לחשוב ככה? ואם לא אז מה כן נכון? כמה לעשות מעבר למה שצריך בשביל השם?

תשובה:

שלום רב,

ברמת העקרון יתכן שהיה ראוי לחשוב כך, ומסיבה פשוטה. חז"ל אומרים "לפום צערא אגרא", כלומר, גודל השכר תלוי גם ברמת הקשיים. ולכן, אם את עושה משהו לשם שמים וקשה לך עם זה ברור שהשכר משמים הוא בהתאם.

יחד עם זה לא ברור שזוהי המחשבה היחידה שצריכה לעבור לך בראש כאשר אתם ניגשים לסוגיה זו. אני לא מתמחה בנפש האדם, ובודאי לא מקריאה של כמה שורות. אבל בכל זאת זה נראה שאת בשלב של טרום יאוש..זה לא טוב ולא תקין, ואפילו מחטיא את המטרה. "לא תהו בראה לשבת יצרה" כלומר, הקב"ה ברא את העולם למען קיומו ולהמשך הדורות. אבל לא רק, הדורות הללו חייבים לגדול כראוי, עם חינוך טוב רגועים ושלווים כפי שכל ילד זקוק לאווירה טובה כדי לגדול בריא בנפשו ואיתן באמונתו. כאשר יש הרבה ילדים לפעמים זה מביא שמחה גדולה בבית אווירה עליזה ובריאה. אבל לפעמים האמא או גם האבא לחוצים, קשה להם בגידולם, בכיות, צעקות, מריבות, וכד'. האמא מגיעה לפעמים למצבים לא נוחים עבור הילדים, והילדים פשוט לא גדלים באווירה טובה. אני לא אומר שזה המצב, ודאי שלא. אבל במערכת השיקולים צריכים גם לשקול גם עד כמה את בנויה בכל שלב להתקדם הלאה. ולא להכנס לסחרור בגלל המטרה הראשונה שהוזכרה כאן, שבסופה מחטיאה את המטרה הנעלה של גידול ילדים למען שמו יתברך.

רוב נחת!