שאלה:
שלום. ראיתי במשנה ברורה בסי' עא שמי שעומד לפני סוף ארבע שעות מתחילת היום, ואם יאמר ק"ש וברכותיה יפסיד תפילה במנה, יאמר את כל ק"ש וברכותיה ויתפלל עמידה אחר ארבע שעות מתחילת היום. האם דבר זה מוסכם להלכה? אם יש מקורות חולקים אשמח לקבלם. תודה
תשובה:
שלום וברכה
אינני מכיר מחלוקת בזה וגם אין הגיון למחלוקת, שכן זמן ברכות קריאת שמע ותפילה הוא באותה שעה בדיוק, ואין הבדל בדרגת החיוב בין ברכות קריאת שמע לשמונה עשרה, אף שמבחינה רעיונית תפילת שמונה עשרה היא המרכז, ממילא אין כל טעם וענין לדלג.
שבת שלום.
שלום! קיבלתי את התשובה, אמנם כעת ראיתי בפסקי תשובות סימן רלה שכותב שמי שמי שהיה אנוס כך שלא התפלל ערבית עד לפני עה"ש, ונמצא דקות ספורות קודם עה"ש, יעדיף להתפלל עמידה מאשר לומר את ק"ש וברכותיה, כיוון שאת ק"ש יוכל לומר אחר עה"ש, ואילו עמידה לא יוכל להתפלל אחר עה"ש. וזה אע"פ שלא יוכל לומר את ברכת השכיבנו אחר עה"ש, כנפסק בשו"ע. ולפי"ז ברור שתפילת עמידה דוחה את ברכת השכיבנו, אף שלפי הסדר ברכת השכיבנו קודמת בזמן. ואמנם אולי יש לומר שכיוון שאמר את עיקר ברכות ק"ש, היינו השלוש הראשונות, עדיף שכעת יתפלל גם עמידה אף שיפסיד ברכת השכיבנו. אך נראה לי שהסברה בזה היא שתשע עשרה ברכות של עמידה עדיפות על ברכה אחץת של ברכות ק"ש ואם כן גם בנידו"ד בשחרית- נעדיף תפילת עמידה שהיא תשע עשרה ברכות על ברכות ק"ש שהן רק שלוש.
כאן זה שונה, כי בדיעבד בלאו הכי נהגו להקל בשעת הדחק כזו להתפלל עד חצות, ראה קצות השולחן יט לד, וראה הרבה מקורות בזה בפסקי תשובות סי' נח אות יב.
תודה. אך גם לעניין ברכות ק"ש כתב בבאה"ל סימן נח שבמקום אונס אפשר שיכול לקוראה עד חצות היום, ובפס"ת כתב שזה המנהג והביא גם פוסקים שסוברים שאף בלא אונס. וא"כ כשהיה אנוס ונמצא קודם שעוברות ארבע שעות מתחילת היום,למה שלא יעדיף תפילה?
ומה לגבי כמה דקות לפני חצות היום, האם בזה ברור שיקדים תפילה?
כוונתי היתה שכיון שאינו מפסיד לגמרי את הברכות יש להעדיף תפילה לפי סדר, כאשר זה כמה דקות לפני חצות יתכן שאתה צודק.
השאר תגובה