קדושת הזיווג

רבני בית ההוראה
כ"א אייר ה'תשע"ח

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים!

רק לאחרונה אני מתחבט בשאלה זו, והיות שלא מצאתי תשובה באמתחתי על אף ידיעותיי, ויתכן גם שמחוסר ניסיוני המעשי, אמרתי לשאול ברי סמכא.
האם ניתן לכנות את התאווה והתשוקה והחמידה לאישה או לאוכל או לתענוגות כזוהמת הנחש כתוצאה מהחטא הקדמוני?
הרי אלמלא החטא לא הייתה פריה ורביה בצורה המוכרת לנו עלי אדמות, ואילו הקב”ה בירך את אדם וחוה ב”פרו ורבו” בגן עדן קודם החטא הידוע עם הנחש, משמע ענין התשמיש ישנו בגן העדן, אך האם בצורה המוכרת לנו? או שישנה צורה של בעילה או השתוקקות בצורה מקודשת יותר ולא “מלוכלכת” מזו המוכרת לנו בעולם הזה שבו רואה אדם את אשתו רעייתו כזונה חלילה על מנת לבוא עליה, האם ישנם כאלו שהצליחו להפריד בין תשוקה של זוהמת הנחש לתשוקה בריאה כזו שהקב”ה התכוון אליה כשברכם בגן העדן בפריה ורביה?

בתודה מראש!

תשובה:

שלום רב

ראשית חשוב לדעת, הגן עדן בו היה אדם הראשון אינו עולם הנשמות המוכר לנו ממציאות זמנינו אנו, מקום שלשם הולכים נשמות הצדיקים לאחר פטירתם. במדרש הגדול בראשית מבואר שהוא מקום בארץ שאין כל בריה מכירה בו ולעתיד לבוא בביאת המשיח יתגלה. כלומר היה מקום בארץ שהקב”ה עשה אותו רוחני יותר ומקודש יותר מהעולם המוכר לנו ובו חי האדם, אבל הוא כאן בארץ. בעולם הבא אין זיווג בין איש לאשתו רק להתענג על ה’ וליהנות מזיו שכינתו!

לעצם שאלתך במושגים היותר קרובים לנו, בודאי יש הרבה מאוד צדיקים במשך הדורות שחייהם האישיים היו ברוממות עצומה מתוך תכלית ומטרה להעמיד נשמות קדושות. גם ההגדרה שאתה הגדרת נראית לי נמוכה מאוד, אני חושב שכל יהודי עובד ה’ לא רואה את חייו עם אשתו בצורה כזו… כדאי לקרוא קצת בסידור יעב”ץ ושאר ספרים שמדברים על כך. בכלל מערכת היחסים בעם היהודי היא משהו מאוד פנימי ומשפחתי, הקשר בין בני זוג הוא קשר של בנין וצמיחה, באופן מנותק לגמרי מהעולם החיצון בענין זה, העולם המערבי הרס את התא המשפחתי לגמרי, והמבט שנוצר בעקבות זה הוא שונה לגמרי מההסתכלות היהודית על הענין.

שנזכה לחיות חיים מאושרים ומרוממים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים