האם ניתן להפטר ממכירת חמץ על ידי מכירה לגוי?

רבני בית ההוראה
ח' ניסן ה'תשע"ח

שאלה:

שלום,
אני מתכוון למכור את כל הבית בי”ג וללכת להורים בחג. האם אני יכול לצאת ידי חובת בדיקה על ידי שאבדוק במכונית? במידה ולא מועיל במכונית, האם מספיק שאני שואל את אבי אם הוא מוכן להשכיר לי חדר, והוא משיב כן? או שיש משהו נוסף שצריך לעשות?

תשובה:

שלום וברכה

הבדיקה ברכב אינה מספיקה כיון שעיקר התקנה היא בבית [אף שהרכב חייב בבדיקה] השכרת החדר מאביך מועילה, אם יש לכם חדר מיוחד זה בסדר גמור, אבל הדרך היותר פשוטה היא פשוט לשייר ד’ אמות בבית שאותם אתה לא מוכר ושם לקיים בדיקת חמץ.

מקורות:

ראה משנה ברורה בסי’ תלו סעי’ ג על כך שלא ניתן לבטל לגמרי ממצות בדיקת חמץ, ואדם שמוכר את ביתו לגוי ואין לו מקום אחר לבדוק, כיון שהיה זה בתוך שלושים יום לחג, יש סוברים שהוא חייב לבדוק את כל הבית שמכר לגוי, ולכן צדק השואל שיש לעשות אחת מהעצות הנ”ל.

9 תגובות

    יהודה:

    תודה רבה.
    מה שחשוב לי לדעת זה איך אני משכיר את החדר מאבי בצורה הכי פשוטה, אני לא רוצה להטריח אותו בטקסים מיותרים… האם מספיק שאני שואל אותו אם הוא מוכן להשכיר והוא אומר שכן?
    (ולשייר ד’ אמות אני לא יכול כיוון שבי”ג כבר לא אהיה בבית.)

    רבני בית ההוראה:

    אתה יכול לשייר ד’ אמות ולבדוק לפני י”ג את אותן ד’ אמות.

    יהודה:

    1. עיינתי קצת במקורות, ולא מובן לי מדוע אני צריך לבדוק ולא נפטר בבדיקה של בעל הבית (במקרה זה אבא שלי). שהרי מבואר בשו”ע, שישראל שיצא מבית העכו”ם ונכנס בבית אחר אינו צריך לבער שהרי יקיים מצוות ביעור באותו בית אחר. וכתב ע”ז המשנ”ב: “או הוא או בעל הבית שדר אצלו דהוי כשלוחו לבער חמצו”?
    2. הרב מציע לי לשייר ד’ אמות ולבדוק קודם י”ג, האם לא עדיף לשכור חדר מאבי וכך לקיים מצוות בדיקה בברכה?

    רבני בית ההוראה:

    1. זה רק באופן שיש לך חמץ שם ואתה עושה אותו שליח לבדוק, אבל אם החמץ שלו ואין חובה עליך, זה כמו מפרש בים.
    2. ודאי תוכל לשכור, אבל אמרת שזה בלגן בשבילך… לכן הצעתי משהו נוסף פשוט יותר.

    יהודה:

    1. יש לי ראיה שלא מדובר דווקא באופן שיש לו חמץ: המשנ”ב בס”ק כ”ט אומר שאם יוצא מבית ישראל וישראל אחר נכנס בו, לכ”ע אין צריך לבדוק. וביאר בשעה”צ ש”אף שמ”מ הוא לא יקיים מצוות בדיקה, יש לומר דבזה הישראל השני שנכנס שם הוי כשלוחו”.
    וכאן הרי מדובר שיוצא מהבית שלא על דעת לחזור ומסתמא מפקיר לחמצו הנשאר שם והרי הוא כמשליך אותו לרחוב וכמ”ש המשנ”ב בס”ק כ”ז, ובכל זאת הישראל השני הוי כשלוחו.
    וגם לדעתי הלשון משמע שלא צריך דווקא למנות אותו כשליח, אלא שמאליו הוא נעשה שליח.

    2. זה בלגן כיוון שאינני יודע איך אני שוכר… לכן אם הרב יגיד לי מה לעשות זה מאד מאד יעזור לי, כי אני רוצה לקיים את המצווה בברכה.

    יהודה:

    מה אני יכול ללמוד מפרסום התגובה? שזה נכון? שזה לא נכון?

    רבני בית ההוראה:

    שמחמת ריבוי השואלים היום כ120 כן ירבו לא הספקנו לדון והשארנו למעיינים..

    יהודה:

    האם אני צודק??
    מעתיק ממה שכתבתי לפני שנה ולא היה לרבנים פנאי לענות:
    1. יש לי ראיה שלא מדובר דווקא באופן שיש לו חמץ: המשנ”ב בס”ק כ”ט אומר שאם יוצא מבית ישראל וישראל אחר נכנס בו, לכ”ע אין צריך לבדוק. וביאר בשעה”צ ש”אף שמ”מ הוא לא יקיים מצוות בדיקה, יש לומר דבזה הישראל השני שנכנס שם הוי כשלוחו”.
    וכאן הרי מדובר שיוצא מהבית שלא על דעת לחזור ומסתמא מפקיר לחמצו הנשאר שם והרי הוא כמשליך אותו לרחוב וכמ”ש המשנ”ב בס”ק כ”ז, ובכל זאת הישראל השני הוי כשלוחו.
    וגם לדעתי הלשון משמע שלא צריך דווקא למנות אותו כשליח, אלא שמאליו הוא נעשה שליח.

    רבני בית הוראה:

    המשנה ברורה שציינת מדבר על מי שגר בבית העכו”ם ויוצא משם זה הפקר גמור, כאן אין הפקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *