למה יש פיצול בין ספרדים לאשכנזים?

שאלה:

למשל השאלה אם לעדה אחת אסור לאכול דגים ביחד עם מאכל חלבי, למה לעדה השנייה, מותר.?

ידוע שבשר וחלב וחוץ מזה, שאסור לאוכלם ביחד, הרי ממילא, גורם נזק לבריאות.

אם דגים וחלב ביחד, מותר לעדה אחת, ולא נגרם נזק בריאותי, מה יכול לקרות אם העדה השניה תוכל אותם יחד?

בין הדוגמאות של השאלה מאתמול בקשר למאכל פרווה שחומם בטוסטר בשרי בין יומו, שהספרדים יכולים לאוכלו עם מאכל חלבי, והאשכנזים לא.

שאלה נפרדת, אם אוכלים אותם ביחד או אחד אחרי שני, ממילא אין עיכול של המאכל הראשון, אז מה הטעם לא לאוכלם ביחד?

ועוד שאלה של אחי, הוא שואל מה זה משנה אם הטוסטר אובן בן יומו או לא, בקשר של החשיבות של המאכלים.

לסיכום השאלות.
1. אם כולנו יהודים, למה יש שוני בין עדות שונות?
2. באכילה אחד אחרי שני ולא ביחד, ממילא אין עיכול, אז מה הטעם באכילה אחד אחרי שני.?
3. מה זה משנה אם הטוסטר אובן בן יומו או לא בקשר לענייני המאכלים?

תשובה:

שלום וברכה

לגבי השאלה הראשונה, אין פיצול בין אשכנזים לספרדים, ואין כזה דבר שדבר מסויים מותר לאחד ואסור לאדם אחר, אלא שיש הרבה מאוד נושאים הלכתיים שיש בהם מחלוקת בין הפוסקים, זה מביא ראיות לכאן וזה לכאן, ויש מנהגים שונים בין העדות כמו איזה פוסק ללכת, הספרדים בדרך כלל הולכים בשיטת השולחן ערוך, והאשכנזים בדרך כלל אחרי שיטת הרמ"א, ממילא כאשר פוסקים אלו חלוקים במשהו, יוצא שהאשכנזים עושים כך והספרדים כך, אבל זה לא בגלל שהלכה מסוימת מתאימה ליהודי כזה ולא לאחר, אלא פשוט יש חילוקי מנהגים כמו איזה פוסק הולכים.

שאלה שניה לא הבנתי בדיוק, אם היתה כוונתך לשאול שכיון שולא מחכים 6 שעות למה לא לאכול יחד, התשובה פשוטה, המנהג להמתין 6 שעות הוא תקנה שונה הפחותה בחומרתה וגדריה שונים לגמרי מאכילת בשר וחלב יחד ממש. מעיקר הדין מותר היה לאכול בזה אחר זה, ורק חכמים תיקנו להמתין 6 שעות ויש קהילות שנהגו שלוש שעות ויש שנהגו רק שעה אחת, זה מנהג שיש לו גדרים שונים משורת הדין.

כאשר הכלי שמחממים בו אינו בן יומו, מעיקר דין תורה הטעם הבלוע בו אינו אסור, כיון שהוא כבר פגום למאכל, אלא שחכמים החמירו לאסור אותו לכתחילה באופנים מסויימים, כדי שלא יבואו להחליף בכלי שכן בן יומו.

ערב טוב ומבורך וד"ש חמה לאחיך…