תלייה בהתקן בתוך ימי טוהר

שאלה:

שלום רב לרבנים הגאונים שליט"א!
שאלה מעשית ודחופה!
אשה שהתקינה התקן נובה טי בתוך שבעה נקיים (לכתחילה ההוראה לעשות התקן בימי טומאה) והרופא אמר לה שהדימום הוא כתוצאה מהפציעה של ההתקן וראתה שלשה ימים לא ברצף דימום. אבל היא נמצאת עדיין בתוך 66 יום של דמי טהרה ללידת בת, שהם ימי טהרה שמדין תורה הוי דם טהור וחכמי צרפת היו בועלים על דם טוהר (מהלידה עדיין לא טבלה). באופן עקרוני מורים שההתקן מוציא גם דם מהרחם והאישה טמאה שאולי הרגישה ולאו אדעתא או משום שא"א לפתיחת הקבר הלא דם.
השאלה היא: האם כיוון שהיו לה ימים נקיים אפשר לומר שהדם שהיא רואה עכשיו הוא דם טוהר ולהתיר לה לטבול ולשמש ? ובפרט שיש בדבר ספק האם ההתקן מוציא דם גם מהרחם? וגם אם יש איסור לו לשמש איתה האם מותרים בחיבוק ונישוק לאחר טבילה או ללא חברות יש למישהי צופר על זה שכל אחד הוא מיוחד אבל חייב את כולם כדי שיהיה יותר טוב..הוא משו בסגנון??, כיוון שמדובר בדם טוהר (אני מודע למדרון החלקלק אבל כאן מדובר במקרה שיש בו צורך נפשי לפחות לחיבוק ונישוק)? בברכת התורה ולומדיה, ויקטור בוחניק רחובות.

תשובה:

שלום רב

אין להקל בענין זה כלל. אחרי שהתקבל מנהג ישראל בכל הדורות שמחמירים בדם טוהר כמו בדם נידות, דינו ככל איסור דרבנן ואין כל צד קולא בדבר כלל. אדרבה היו קהילות שנהגו שאשה לא טובלת אחרי לידת בת פ' יום, אמנם אנו לא נוהגים כך, אבל להקל גם כשראתה דם, ודאי שלא. וראה עוד בגדר דם טוהר שו"ת חתם סופר סי' קנז ולחם ושמלה קצד יג, וראה עוד דרכי תשובה קצ טז שכל החומרות של תלייה בפצע בג' ימים ראשונים נוהגת גם בדם טוהר, וכן רגילים להורות.

כמו כן חשוב לדעת, שמה שמחמירים בהכנסת התקן אינו משום שיש ספק במה לתלות את הדם, אלא משום שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, כלומר אין כאן ספק אלא יציאת דם ודאית מהרחם.