שאלה:
יש לי שכן שמוצאו מהודו, והוא מגדל בגינתו כל מיני ירקות שמוצאם מהודו, המדובר בירקות מרים מאוד או חריפים מאוד, הם אינם מוכרים בישראל, ואין רגילות לאכול אותם (וכנראה שאינם ראויים לאכלה לרוב בני אדם בישראל, אבל בהודו כן רגילים לאכול אותם),
מה דינם של ירקת כאלו לענין תרומות ומעשרות, וכן לענין ברכה?
תשובה:
שלום וברכה
ברור שכיון שמדובר בירקות ראויים למאכל אדם, גם אם כאן בארץ לא מכירים מספיק את הענין ולא רגילים כולם לצרוך את המאכל הזה, עדיין יש חיוב תרומות ומעשרות, אלא שאם הוא גוי הודי המגדל ירקות אלו בקרקע שלו בארץ ישראל וגמר המלאכה נעשה על ידו וברשותו, הם אינם חייבים בתרומות ומעשרות, ראה רמב"ם תרומות פרק א הל' יא. לענין הברכה, כאשר אוכלים בצורה שרגילים לאכול מהם בהודו [מסתבר בתוך מאכל אחר וכדומה מחמת חריפותם], הברכה אדמה, אבל אם אוכלים שלא כדרכם – שהכל. אינני בטוח שהוא גוי, ראה עוד כאן וכאן.
מדובר במין פלפל חריף ביותר, שהם אוכלים ממנו מעט מן המעט, לא טעמתי בעצמי, אך לפי מה שהוא אמר לי זה כמעט בלתי אפשרי לאכול את זה, ורק הם מסוגלים כי הם התרגלו לזה, לדבריו, בשביל שישראלי יהיה מסוגל לאכול את זה הא יצטרך לעבור תקופת התרגלות (הוא אמר לי שהוא נתן לתימני לטעום והוא לא היה מסוגל לאכול מרוב החריפות).
עדיין קשה לומר שזה לא מוגדר כמאכל אדם. סתם לא הבנתי למה דחוף לך לאכול את הדבר הנורא הזה… אבל זה כבר משהו אחר…
השאר תגובה