הפרשת מעשר עני בזמנינו / פדיון מעשר שני

שאלה:

שלום לכבוד הרב,
מדוע, בזמן הזה, לאחר שקוראים הנוסח של הפרשת תרומות ומעשרות, מותר לנו לאכול את החלק של מעשר ראשן שמגיע ללוי, וכן מדוע, לא נותנים לעני את חלק מעשר עני שמגיע לו? ועוד, מדוע, בזמן הזה, אנו יכולים לחלל, מעשר שני , על פרוטה בלבד, ולא לפי שווי האמיתי של כמות פירות וירקות המופרשים?
בברכה ותודה

תשובה:

שלום וברכה

לגבי החלק מעשר ראשון, כיון שהמוציא מחברו עליו הראיה ואין לנו ידיעה ברורה מי באמת לוי, מותר לנו להשאיר את הפרי לעצמנו.

מעשר עני יש לתת לעני, וכיון שזה מורכב ומסובך, אפשר לסכם מראש עם גבאי צדקה שנותנים לו את דמי המעשרות במקום הפירות עצמם, והוא יתן עבור העניים, ככל שזה מסוכם לפני ההפרשה זה מועיל. כאשר זה נעשה דרך קבע וקשה כל פעם לרוץ ולתת, יש דרך נוחה יותר: לקחת בתחילת השנה סכום כסף שאתם חושבים שיכסה את כל המעשר עני של השנה, לתת אותו לעני – גבאי צדקה בהלוואה על תנאי שהוא יפרע רק ממעשר עני, וכך כל פעם שיש לכם מעשר עני, אתם מזכים אותו לעני על ידי אחר, ומיד לוקחים אותו בחזרה כחלק מפרעון החוב. דרך זו מבוארת ברמב"ם מעשר פרק ז'. יש שהקלו גם באופן של מכירי כהונה, כלומר שאם אתה נותן תמיד לעני מסויים, הוא נהפך להיות העני הקבוע שלך ואז גם בלי לזכות לו על ידי אחר ניתן להחשיב זאת כשלו ולקחת כפרעון חובו, וזאת על פי דברי הרמב"ם שם הלכה ו' שיש דין זה גם לגבי עניים ולא רק בכהנים. אמנם יש שהורו שדין זה אינו שייך בגבאי צדקה שכל פעם נותן לעני אחר… אלא רק בעני מסוים שכבר קיבל ממך שלוש פעמים ברצף ויש החלטה לתת לו קבוע.

מעשר שני בזמנינו שאי אפשר לקיים בו מצותו הורו הגאונים שניתן לפדותו על פרוטה, כיון שאפילו בזמן מקדש זה היה מועיל בדיעבד רק שאסור לעשות זאת כדי שלא לגרום הפסד להקדש וטעם זה אינו שייך בזמנינו.