שאלה:
שלום רב!
יש לי מטבעות מעשר שני שעבר זמן ביעורן ונתערבו עם מטבעות חול. וגם, איני יודע האם רוב המטבעות בתערובת הם חול…
לקחתי סוכר בכמות שבטוח שווה פרוטה ורבע וכיוונתי: "ייפדו איך שצריך על סוכר זה מטבעות המעשר השני שבתערובת המטבעות הזו, אם צריך על פרוטה ורבע שבסוכר- ייפדו על פרוטה ורבע שבסוכר". את הסוכר המסתי בכיור.
וכעת יש לי ספק: האם הכוונה הזו אכן הועילה לפדיון המטבעות?
אם לא, מה עליי לעשות עם המטבעות?
בתודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה
יש נוהגים לחלל מעות מעשר שני על פרי או ירק ולאחר מכן לאבדו או לעטוף היטב ולשים באשפה, כן כתב בהלכות קטנות ח"ב סי' קמג, ושו"ת מנחת יצצחק ח"ה סי' סו, אמנם בחזון איש דמאי סי' ג כתב שבזמנינו שההפירות לא נאכלים לא ניתן לחלל על פירות, וכל אחד יעשה בזה כמנהגו.
החילול כתבו אחרונים שצריך להיות באמירה בפה ולא במחשבה בעלמא, ראה ביאור הגר"א יו"ד סי' שלא ס"ק רו, ומדברי הרמב"ם מעשר שני פרק ד הלכה א נראה שזה גם מעכב וראה מהר"י קורקוס שם, ולכן יש לפדות שוב.
אולם חשוב לדעת!
שכל דברינו אלו הם רק לפני זמן הביעור, אחרי שכבר חלה חובת הביעור יש שסברו שלא מועיל פדיון ויש לבער את המטבעות עצמן, ולא ניתן לפדות על סוכר לכל הדעות! ראה שער המלך מאכלות אסורות פרק י הלכה טז, וביאור הגר"א לירושלמי מעשר שני פרק ה הלכה ה, וראה תורת הארץ פרק ג אות נד בביאור הטעם שלא מועיל פדיון לאחר הביעור. וע"ע שו"ת מנחת שלמה סימן סה. אמנם החזון איש דמאי סי' ב ס"ק ז מצדד שמועיל פדיון גם אחרי הגיע זמן הביעור, ויבער מיד את המטבע שעליה פדה [לדעת החזון איש אי אפשר לפדות על פרי וכאמור] וראה במנחת שלמה שם שדן בדבריו.
