חובת תפילה במנין

שאלה:

שלום
ידוע שאנשי כנסת הגולה חיברו תפילת 18. באיזה שנה זה היה? מה עשו לפני כן? כל אחד התפלל תפילה מעצמו?
ממתי מתפללים במנין ולא ביחיד? יש סיפורים על הבעל שם טוב ועוד שהיו מתפללים ביחיד. האם הוא לא היה יכול לסדר לעצמו מנין? לא היתה חובה למנין?
אני שואל כי היום, למשל, הרבה אנשים מתפללים שחרית בבית. אולי גם תפילות אחרות. בגלל דוחק זמן או סיבות אחרות. האם זה ממש בעיתי? הרי גם בשנים עברו לא התפללו במנין
תודה

תשובה:

שלום וברכה

אנשי כנסת הגדולה חיו בתחילת בית המקדש השני, מיד בסוף תקופת הנביאים.

יש הרבה מאוד מצוות דרבנן שלא היו לפני שחכמים תיקנו זאת, אבל יש לנו חובה גמורה להשמע למצוות חכמים שנאמר לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין ושמאל [כך לדעת חלק מהראשונים, ולפי אחרים הטעם הוא משום שסברא היא שיש לשמוע להוראת חכמים, ועוד יש אריכות דברים בענין זה בקונטרס דברי סופרים לרבי אלחנן וסרמן, ובבס' כוזרי שני לרבי דוד ניטו ועוד אחרים.

למעשה רוב המצוות שמקיפות אותנו הם דרבנן…. כמעט כל הברכות, שופר ביום שני של ראש השנה, לולב בכל ימי החג למעט היום הראשון, חנוכה פורים הרבה מדיני השבת ועוד ועוד…

לעצם הענין בחובת התפילה בציבור נחלקו הדעות, יש סוברים שזהו חיוב גמור, ומשום שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, ויש שדייקו מלשון השולחן ערוך בסי’ צ סעיף ט שאינה חיוב גמור, שכן כתב “ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור”. אמנם, לשון הרמב”ם בפ”ח מהל’ תפילה, הוא “צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור”, ומשמע שהיא חובה ממש, וכן נראה מדברי התוס’ בברכות מז ב שר”א שחרר עבדו כדי לקיים תפילה בציבור ומשום שהמצות עשה של ונקדשתי בתוך בני ישראל דוחה את האיסור לשחרר עבד כנעני, וראה עוד רמב”ן גיטין לח ב, שו”ת הרדב”ז ח”ד סי’ יג, ובהרחבה בשדי חמד כללים מערכה ת כלל לז.

בשו”ע הרב הגדיל יותר וכתב שם בסעי’ יז: תפילת הציבור אע”פ שהיא מצוה מדבריהם גדולה היא ממצות עשה של תורה!

בשו”ת אגרות משה ח”ב סי’ כז כתב סברא מענינת לחייב תפילה במנין מעיקר הדין, שהרי כלל יש בידינו שהמתפלל במקום צואה אינו יוצא ידי חובתו, ומשום שתפילתו תועבה ואינה מתקבלת בשמים, ואם כן כיון שאמרו חכמים אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, מן הדין לומר שאינה תפילה כלל ועליו לחזור ולהתפלל, אלא שבדיעבד אין לחייבו בכך, משום שאפשר שיש לו זכות אבות מיוחדת שבזכותה תתקבל תפילתו. נמצאנו למדים שהכרעת הפוסקים שיש חיוב להתפלל במנין.