לתרומות לחץ כאן

זנות עם נדה או עם גויה

שאלה:

יצא לי לשוחח עם מס' חברים לא דתיים בכל הנושא של צניעות, ומנושא לנושא לאחר שעמדו על איסור נידה ביהודיה עלתה השאלה מה עדיף(והכוונה היא בשני המקרים לשם זנות בלבד)? עניתי שלא ניתן לגשת לבחירה בין שני ברירות רעות במונח "עדיף", אבל אם נשנה את השאלה לאיזה עוון\חטא חמור יותר, כנראה שיחסי אישות עם יהודיה ללא נישואין ועם זאת ללא ערוה זה הרע במיעוטו. אבל זו הייתה שליפה מהמותן. זה אמת? הלא שניהם איסורי דרבנן ואיך אפשר למדוד חומרה במצוות דרבנן? אודה על תשובה והארה. תודה רבה!

תשובה:

שלום רב,

זה לא מדוייק. איסור נדה הוא איסור דאורייתא. איסור זנות לדעת הרמב"ם הוא איסור דאורייתא, ולדעת הראשונים איסור דרבנן. אולם לא ניתן להשוות כלל את האיסור החמור של נדה מול עוון של גויה, שהרי גם אם איסור זנות עם גויה אינה ממש מדאורייתא, אבל נפסק בהלכה שקנאים פוגעים בו וכמו מעשה זמרי ופנחס ועל כך הוא קיבל ברית כהונת עולם. כלומר, מדאורייתא אדם שהורג מי שבא על גויה בשעת מעשה אינו נחשב לרוצח (כמובן ישנם תנאים למעשה כזה כפי שכתב הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות איסורי ביאה). כלומר, למרות שהאיסור הוא לא מפורש בתורה, ההתייחסות של התורה לענין הזה ברור לגמרי.

ראה ברמב"ם שם ברמב"ם בהמשך דבריו:

"לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב"ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת שנאמר כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה, אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לי"י צבאות, הנה למדת שהבועל כותית כאילו נתחתן לעכו"ם שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה'.

עון זה אף על פי שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה'.

ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו.

אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם!

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אני חושש שהשאלה לא נשלחה כראוי. כי בנושא נרשם: "זנות עם גויה או עם נדה" ואילו אני זוכר שרשמתי :"גויה או יהודיה שאינה נידה"(כי היה פשוט לי עד עתה שאיסור נידה חמור מאיסור גויה). ועל זה רשמתי ששניהם איסורי דרבנן, אע"פ שאני נוכח שלדעת הרמב"ם כל ביאת זנות היא איסור דאורייתא.
    מכל מקום, רציתי לוודא שהבנתי נכון: מרוח הדברים משמע שלעוון גויה יש צד חומרה משל עצמו שעולה על איסור נידה(קל וחומר על לא נידה)? אבל איסור נידה הוא בכרת מהתורה וראיתי שמהשו"ע והרמב"ם זה נחשב ערווה ולכאורה זה בייהרג ובל יעבור. באמת תודה רבה כבוד הרב ותזכה למצוות!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל