שאלה:
שלום רב, רציתי לשאול בקשר להלכות שבת:
1- לא כ"כ הבנתי מה הדין לגבי שימוש בקרח בשבת? מותר לשים בכוס קרח? והאם משנה הסדר קודם הקרח או קודם המשקה?
2- שמפצחים גרעינים, האם מותר להוציא את הקליפות ביד ולשים בצלחת ואם לא והקליפות מוקצה אז מה הדין.? לירוק מהפה לצלחת?
3- אם אישה סובלת מכאבי מחזור מאוד חזקים בשבת האם מותר לה לקחת כדור נגד כאבים?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
א. כיון שאינך מרסק את הקרח בידים וגם לא שותה אותו בנפרד אלא עם המים – מותר.
ב. בנוגע להוצאת הקליפות נחלקו הדעות, בשמירת שבת כהלכתה פרק כ סעי' כו מהדו' הישנה כתב שאפשר להוציא ביד, כי כל זמן שזה בפיו לא חל על זה עדיין דין מוקצה, אולם בס' שלחן שלמה סי' שח סעי' כז הביא בזה סתירות בשמועות מהגרש"ז אויערבך, וידוע שהחזון איש החמיר בכך ראה דינים והנהות מהחזו"א פי"ד, וכן נראה בערוך השלחן שם סעי' נא. וע"ע אגרות משה או"ח ח"ה סי' ט אות ה. במקרה שזה נתקע ויש קושי לפלוט, לכל הדעות מותר להוציא ביד.
ג. אם הכאב חזק עד שהיא מרגישה צורך לשכב – מותר, אבל מיחוש בעלמא אינו מתיר.
מקורות:
בגמרא בשבת נא ב אמרו, אין מרסקין את השלג ואת הברד בשבת אבל נותן הוא לתוך כוס וקערה ואינו חושש. ובטעם דין זה נחלקו ראשונים: רש”י שם כתב שהטעם הוא משום איסור מוליד, הרשב”א והר”ן כתבו שהדבר אסור גזירה משום סחיטת פירות, ואילו בס’ התרומה סי’ רלה כתב שהטעם הוא משום איסור נולד שהוא סניף בדין מוקצה. הנפק”מ במחלוקת זו היא בנידון האמור, לשני הפירושים הראשונים האיסור הוא דוקא לרסק בידים, ואילו לדעת ס’ התרומה האיסור הוא בעצם כך שנוצר כאן דבר חדש, ואף אם נעשה הדבר מעצמו אסור להשתמש בו בשבת, אלא אם כן הוא מעורב במשקה אחר.
להלכה פסק השו”ע בסי’ שיח סעי’ טז ובסי’ שכ סעי’ ט כדעת המקילים, והרמ”א הביא שיש מחמירים ונהגו להחמיר ובמקום הצורך יש לסמוך על המקילים. אמנם המשנה ברורה שם ס”ק קז הביא מדברי הגר”ז שהיקל בזה גם לדעת ס’ התרומה, וסבר שלא החמיר אלא בהנחה כנגד האש ולא בדבר הנעשה מאליו ממש, וכ”כ להלכה בשבט הלוי ח”ז סי’ מ, וראה שמירת שבת כהלכתה פרק י סעי’ ג בשם הגרש”ז אויערבך שהמחמיר תבוא עליו הברכה, כיון שמדובר בהפסד מועט. אא”כ יש לו צורך במים אלו דוקא.
מקורות:
