האם מי שנוהג להוציא שבת לפי רבנו תם (מדין תוספת שבת) חייב לנהוג כך במוצאי יום טוב או לא?
שלום רב
אין הבדל בין שבת ליום טוב בענין זה, אלא שספציפית על עצם אמירת ההבדלה יש הבדל, שכיון שבחג אין נר ניתן להבדיל קודם ורק להמנע ממלאכה עד זמן רבינו תם.
כל טוב.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
אפשר מקור לפסיקה הזאת בבקשה? בתודה מראש
זו סברא פשוטה, כיון שזמן רבינו תם הוא רק חומרא, אין כל מניעה להבדיל שהרי אינו עושה בזה כל מלאכה.
העניין שאני מסתפק בו הוא תוספת שבת. שכן כל עניין זמן רבנו תם לדידי נובע מתוספת שבת, לפיכך ביום טוב מדוע שיהיה הדין שווה הרי אין בו תוספת מעין זו של שבת? לפחכך שאלתי ובקשתי ללמוד את נימוקי הפוסקים בעניין מדוע כשמחיר בשבת יחמיר גם ביום טוב… שבת שלום
אין שום קשר בין זמן רבינו תם לתוספת שבת! יש מחלוקת ראשונים גדולה מתי הוא זמן בין השמשות וצאת הכוכבים, אם ברגע שהשמש יורדת מתחת קו האופק – שיטת הגאונים, או 72 דקות אחר כך, ונפקא מינה לכל דיני היום והלילה בחול ובשבת. כלומר לפי רבינו תם ניתן להתפלל מנחה וליטול לולב ושופר וכל שאר מצוות היום עד כמעט שעה לאחר ירידת גוף השמש מתחת קו האופק! זמן שלדעת החולקים הוא לילה גמור. לכן, החוששים לחומרא לדעת רבינו תם, נמנעים מעשיית מלאכה כל אותו הזמן כי לפי רבינו תם הוא עדיין יום גמור. הרוצה לקיים תוספת שבת לפי דעת רבינו תם, יצטרך להוסיף עוד זמן לאחר "זמן רבינו תם" לפני שיבדיל.
אדם הנוהג להוציא שבת ב"רבנו תם" מתי יכניס את השבת?
כיון שהעיקר להלכה לפי המנהג אינו כרבינו תם, חלילה להקל כדבריו, ולכן יש להכניס את השבת לפי הזמן המוקדם של הגאונים, רק לחומרא נהגו כרבינו תם. גם הקהילות שנהגו כרבינו תם לקולא [היו מקצת קהילות כאלו] לא עשו זאת בדאורייתא חלילה, אלא בעיקר בזמן התפילה או מצוות דרבנן.
חסידות סאטמ"ר למשל מקבלים שבת בזמן רבנו תם
לא נכון. הם אמנם מתפללים מנחה מאוחר אבל לא מחללים את השבת של זמן הגאונים [יש סיפור ידוע על רבי יואל מסאטמר בענין זה שכבר הוכחש ואין טעם לדוש בו].
בס"ד
לאחר עשיית חושבים מחדש… ולאחר התייעצות עם "חכמים מקומיים" עולה התמונה הבאה. אכן השמירה על "זמן רבנו תם היא לא משום "תוספת שבת" שאם כן, היה צריך להיות הבדל בין שבת ויום טוב בעניין זה שהרי ביום טוב אין אותה תוספת, ולמרות זאת מוצאים יום טוב "בזמן רבנו תם". ובנוסף התברר ש"זמן רבנו תם" מקובל רק לגבי יציאת השבת ולא לגבי כניסתה.
לפיכך נראה שמדובר בחומרא לחשוש לדעת רבנו תם במוצאי שבת, שמא עד אז שבת, מאותה סיבה בכניסת השבת חוששים לדעת הגאונים ומכניסים שבת שלא "בזמן רבנו תם", שמא ב"זמן רבנו תם" כבר שבת.
תודה על התשובות המרובות ועל הסבלנות, שבסופה אכן ישנה מציאה ליגיעה, אנא תקנו אותי אם אני טועה.
אכן, אלו דברים פשוטים, לא צריך לחפש לכך ראיות, מחלוקתם של הראשונים והאחרונים בענין זמני היום והלילה אינה קשורה כלל לדיני תוספת שבת בדוקא.
השאלה בחומרא של רבנו תם היא האם מרן הגר" ע יוסף זצל החמיר רק בשבת ויום הכיפורים שהם בכרת אבל יום טוב שהוא רק לאו קל יותר או לא שנא
בכל מה שדאורייתא נראה להחמיר.
לגבי יום כיפור, ממה שאני מבין, יש צורך להחמיר גם ממלאכה וגם בצום (אבל לרוב הפוסקים, לא לשאר עינויים). נכון?
נכון. כמו בכל שבת
השאר תגובה