לתרומות לחץ כאן

שידוך עם מעוברת / מינקת

שאלה:

בס"ד
שלום לכבוד הרב,
אני בעל תשובה. לפני כמה שנים התגרשתי ללא ילדים ומאז אני עובר ניסיונות גדולים בנושא שמירת הברית, אבל ב"ה עד היום לא חטאתי עם שום אשה והצלחתי לשמור על עצמי. האמת שהשידוכים לא הולכים כ"כ טוב ואני מאד משתדל להתחזק בביטחון. לאחרונה הציעו לי בעלת תשובה יחסית צעירה (רק שנתיים בתשובה), שלצערה נפלה עם בחור ובאותו פעם נכנסה להריון. היום היא בחודש שביעי. התחלנו סוג של קשר, דיברנו כמה פעמים בטלפון ונפגשנו. נראה שזו התחלה טובה, ואמנם מבחינתי זה דבר לא פשוט לגדל ילד שלא שלי, אבל יכול להיות שהיא שווה את זה מצד האיכות שלה. היום שיתפתי חבר קרוב והוא אמר לי שחז"ל תיקנו לא להתחתן עם מניקה עד שהתינוק בן כ"ד חודשים. השאלה שלי, האם התקנה הזאת תקפה גם היום, שהרי לא יעלה על הדעת שאמא נורמלית תהרוג את הבעל שלה אם היא תתעבר מהבעל החדש שלה ולא תתן לו לאכול תחליפים כמו מטרנה וכו'. דבר נוסף, גם לאותה בחורה יהיה קשה מאד בתשובה לחכות שנתיים עד הנישואין. אם זה אסור, אז למרות כל הצער שבדבר גם אני אסיים איתה את הקשר, כי בוודאי לא אחכה כ"כ הרבה זמן. בכל אופן, אשמח לתשובה מדוייקת מהרב, וכמובן אם זה אפשרי לשקול כל צד של היתר. דבר נוסף, אבקש לקבל תשובה כמה שיותר מהר, שלא נמשיך בקשר סתם. תודה רבה ושבת שלום

תשובה:

שבוע טוב,

אכן יש איסור מעוברת חברו ומינקת חברו, עד כ"ד חודש מהלידה אסרו חכמים להנשא למינקת חברו. וגזרה זו ודאי קיימת גם היום בין אם אנו מבינים אותה עד תומה ובין אם לאו, כפי שנפסק בשו"ע אבה"ע סי' יג.

אמנם יש נידון רחב בפוסקים האם מינקת חברו נאסר גם באופן שהיא התעברה מזנות (כלומר, לא בדרך נישואין) המחלוקת בנושא מתחילה מהראשונים, וכך כתב הרמ"א שם סעי' יא: "ויש מקילין במזנה (הגהות מרדכי פרק החולץ בשם י"א). ויש להקל במופקרת לזנות, כדי שיהא בעלה משמרה". וגם באחרונים רבו הדעות בענין. יש שהקילו כמו הנודע ביהודה שצידד כך בכמה תשובות (אבה"ע סי' יח וסי' כד, וראה גם בתניינא סי' לח), וראה עוד בשו"ת ברית אברהם. ויש שהחמירו כמו החתם סופר סי' כח, וכן בישועות יעקב שם, דברי חיים, אמרי אש, מהר"ם שיק, ועוד אחרים ראה בשו"ת נהרי אפרסמון סי' מ' שסיכם את הנושא שרבו המחמירים בענין ולא ניתן להקל.

יחד עם זה במופקרת לזנות כפי שכתב שם הרמ"א רבו המקילים. כלומר, במקום שיש חשש שהאישה תזנה שוב מקילים יותר כדי שיהיה בעלה משמרה. והפוסקים דנו בענין מה נחשב מופקרת לזנות, ועפ"י כמה פעמים שקיימה יחסי אישות כבר ניתן להגדיר אותה כך, ראה בשו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' לב, וכן בשו"ת עזרת כהן להגרא"י קוק סי' יז. וראה גם בשו"ת יביע אומר ח"ט אבה"ע יס' יג וסי' טו אם היא לא הניקה כלל. אבל יסוד ההיתר הוא מחמת מופקרת לזנות כלומר רק במקום שיש חשש לזנות ניתן להקל.

יש עוד קולא אבל זה יקח קצת זמן – כעבור 15 חודשים מהלידה יש מקילים בצירוף העובדה שהוא נולד מזנות.

למסקנה אני מניח שיהיה קשה לך לקבל היתר כל עוד לא התקיימו התנאים הללו. את המסקנות ודאי תוכל להסיק לבד. אנו לא יכולים לומר לך האם להמתין או לא.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. מי שירצה להקל כמו התשובה הזו, שיעשה כן, הגר"ש משאש זצ"ל ודאי אינו צריך את הסכמתי הדלה.. רק אני לא מאמין שזה יהיה מוסכם ברבנות או בביה"ד הרבני… גם באופן אישי קטונתי ולא הבנתי את הפסק הזה, על סמך מה הוא הקל, הרי לאחר כל המחלוקות הסכימו האחרונים להחמיר ולא כתבו שזה ספק דרבנן, כלומר, למרות שזה תקנה דרבנן החמירו שלא להתיר במזנה אלא אם כן יש חשש למופקרת שהיא תזנה שוב. אז האמת היא שגם הגר"ש משאש כתב שם שיש חשש כזה. אבל אני לא יודע מתי איך חשש כזה.. אם האישה חזרה התשובה ושינתה את אורח חייה, מדוע שנחשוד בה שתמשיך לזנות? ודאי שבאופן תאורטי תמיד זה יכול להיות, אבל מה אעשה שהאופן התאורטי הזה היה גם לפני גדולי הפוסקים והם מיאנו להתיר.
    בפרט שצריכים לשים לב היטב. השואל כאן הוא הבחור ולא הבחורה. כלומר, הוא ודאי יש לו תקנה אחרת..

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל