שלום הרב!
1) האם לספרדי מותר לענות אמן על ברכת הלל של אשכנזי ולאחר מכן לברך את הנוסח שהוא רגיל או שזו ברכה לבטלה?
2) אם ראש חודש זה בתחילת החודש מדוע אומרים יעלה ויבוא גם באמצע חודש כגון החנוכה?
3) עניין חנוכה ובית כנסת . אם כולם הולכים להדליק חנוכייה בביתם. האם יברך המדליק בבית הכנסת ואם כן אילו ברכות מברך?(במידה וזה היום הראשון)?
4) האם מדליקים תחילה שמש או הנר של היום?
5) סטודנט רווק ספרדי שמשלם על לימודיו מה דינו לעניין חנוכה.(הוא לא נמצא בביתו אלא במעונות)
תשובה:
שלום רב
- מותר לענות אמן זה ודאי, עניית אמן אינה ברכה לבטלה, לגבי השאלה האם מותר לכוין לצאת ידי חובה בברכה זו, יעשה תנאי שאם הלכה היא שההלל צריך ברכה הוא רוצה לצאת ידי חובה, ואם אינו צריך אינו רוצה בכך, כיון שכידוע הביא השדי חמד מחלוקת האם בשומע כעונה גם יש איסור של ברכה לבטלה, וראה אור שמח הל' ברכות שהאריך בזה לפי הגדרים השונים של כל העונה אמן אחר המברך כמוציא מפיו דמי, ומבאר שם שהיא מחלוקת בין הבלי לירושלמי, ראה שם בהרחבה. אגב הלל של חנוכה גם ספרדים מברכים עליו, רק בהלל של ראש חודש [למעט ר"ח טבת] קיים נדון זה.
- לא אומרים יעלה ויבוא בחנוכה!!! כמו כן את שאלתך לא הבנתי, יעלה ויבוא זה לא רק בראש חודש, גם ברגלים אומרים, כגון סוכות פסח שבועות ראש השנה…
- בבית הכנסת מברכים את כל הברכות. אלא שמי שהדליק בבית הכנסת, אם הוא גר לבד ואין לו בני משפחה, כאשר הוא מדליק אחר כך בביתו הוא מברך רק להדליק נר חנוכה, ואם יש לו בני בית, גם בבית הוא מברך הכל כדי להוציא ידי חובה את בני ביתו.
- אפשר להדליק את השמש או לפני הברכות או לאחר כל הנרות.
- אם הוא משלם על לימודיו ודואג לצרכיו, לכל הדעות הוא מדליק בברכה במעונות ולא יוצא בהדלקת הוריו. גם כאשר הוריו משלמים את צרכיו כידוע נחלקו בכך הדעות, הגרי"ש אלישיב סבר שמדליק בברכה והגר"ע יוסף סבר שיוצא ידי חובה בהדלקת הוריו.
