א. האם אפשר לקחת אבידה שיש בה יאוש במקרה שחוק המדינה מחייב להשיבה, האם שייך בזה הכלל של דינא דמלכותא דינא?
ב. האם יש מצוה משום לפנים משורת הדין לחפש את בעל האבידה או שכל מה שנאמר שצריך להשיב לפנים משורת הדין זה במקרה שידוע מי הבעלים?
תשובה:
שלום רב,
א. כתב הרמ"א בסימן רנט שבמקום שדין המלכות להחזיר אבדה אחרי יאוש חייבים להחזיר שדין המלכות תקף והקצה"ח שם ובסימן שנו הסביר שדברי הרמ"א הם רק במקרה שגם מדין תורה חייבים להחזיר גם לאחר יאוש לפנים משורת הדין. ולפי זה במקום שאינו חייב להחזיר גם לפנים משורת הדין, דין המלכות אינו תקף. כגון במקום שהמאבד עשיר והמוצא עני שאז אין דין להחזיר לפנים משורת הדין.(כמבואר ברמ"א שם)
ב. האם יש מצוה משום לפנים משורת הדין לחפש את בעל האבידה או שכל מה שנאמר שצריך להשיב לפנים משורת הדין זה במקרה שידוע מי הבעלים?
כתב בשולחן ערוך הרב שאין חיוב לפנים משורת הדין לחפש אחרי בעל האבדה.
