שלום לכת"ר
אשתי דתיה, ואני חרדי. היא בוחרת להסתובב בעולם בכדי לבקר חברותיה וחבריה (עולה חדשה לארץ), לי הדבר קשה, מדאיג, ומרגיש לא שייך לבית יהודי כדבעי. אך לה הדבר מפריע שזה מדאיג אותי, ושאני מבקש אותה להיות לפחות בקשר מתמיד עימי.
האם משהו בי לא בסדר? או שמא הדבר באמת אינו שייך?
תשובה:
שלום רב,
אני יכול להבין את הרצון שלך לבית יהודי כדבעי. אבל ראשיתו של בית יהודי אמיתי הוא הכבוד ההדדי והנכונות לכבד אחד את השני. אשתך כפי שאתה מציג היא עולה חדשה, כנראה גם מאוד חברותית וקשורה לחברותיה. מאידך בגלל היותה עולה חדשה כנראה לא לגמרי התחברה לחברה חדשה בארץ. ומסיבה זו היא מאוד מאוד אוהבת להיות בחברתם, משהו רע בזה? לדעתי לא. אדם חברותי שיש לו קשר אדוק עם חבריו הוא ודאי אוהב לבקר ולשוחח איתם לעיתים קרובות.
עתה נחשוב ביחד. אם אני צודק שאיך בכל כל דופי. האם אתה מבין שהדרישות שלך הן פוגעניות, כאילו אינך מאמין לה שהיא נאמנת אליך?? בפרט שהיא דתיה? בעיני זה נשמע פוגעני. מדוע לחשוד בה? היא בסך הכל אוהבת להיות מידי פעם בחברת חברותיה.
נכון, אילו האישה היא היתה השואלת הייתי מייעץ לה אכן להיות איתך בקשר רציף בכדי להפיג את חששותיך. אולם מאחר שאתה הוא השואל הייתי אומר שאתה יכול לבקשה ממנה להיות איתך בקשר רציף אבךל בעדינות ולא בחשדנות!
אני מאחל לכם הרבה שנים של בריאות ונחת ביחד עד מאה ועשרים.
