בקשר לשאלה שלי של
יצא לי לשמוע על רב שאמר שאסור לדבר על אנשים,
כאשר אני יודע שאם זה לא דבר רע או שזה לשון הרע אבל לצורך תועלת רוב האנשים וזה אמת, שאין איסור בזה.
והשאלה שלי היא, מה לדעתכם גורם לרבנים שלא תמיד להסביר את הדברים בצורה מפורטת?
חשוב לי באם יש תקלה באתר שלכם לרשום בדואר פה ש אני מצטער אם אתם נפגעתם מהדעה שלי אבל לי נראה שאם האדם רוצה להגיד דבר טוב על אדם מסוים ואדם אחר רוצה להגיד על אותו האדם דבר רע שאסור להגיד, אז האשמה צריכה להיות על מי שאמר את מה שאסור להגיד כי היה לו חופש בחירה של האם להגיד את מה שאסור להגיד.
תשובה:
לא הבנתי את הבעיה שלך עם הרבנים, אני מניח שכל אדם משתדל להיות כמה שיותר ברור, ואם זה לא הכי מצליח, מה לעשות, זה מה יש…
ברור שמי שמדבר לשון הרע האשמה עליו אין בכך ספק, רק ציינתי שבתורת הנהגה טובה אמרו חכמים שעדיף בכלל לא לדבר הרבה על אנשים כאשר אין בכך צורך, כי בסוף זה עלול להגיע ללשון הרע, אבל ודאי אין איסור לומר דבר טוב על בן אדם. ואם צריך לומר דבר טוב על מישהו כדי לחנך או לתת הרגשה טובה, אין דבר נפלא מזה.
אני מקווה שהייתי ברור.
ערב טוב.
