חנות פתוחה בשבת ע״י פקידה גויה בחו"ל

בס״ד, שלום לרב, רציתי לדעת את דעתכם , בחברה שנמצאת באמריקה, מנוהלת ע״י 3 שותפים יהודים , החברה מוכרת מוצרים 99% באונליין, ואחוז אחד ללקוחות שבאים לחנות , האזור בו ממוקמת החנות הוא אזור של גויים בלבד, מה הדין לגבי ימים טובים שהרי בחול חוגגים יומיים ופעמים שהחנות באמצע השבוע סגורה לשלושה ימים, האם ניתן להודיב בחנות מזכירה גויה שהיא תענה לטלפונים ותעשה את המישלוחים ללקוחות ? העניין גורם להפסדים רבים אם זה ע״י שמוכרים גם בחברות אונליין גדולות כמו איביי או אמזון, ואצלם כאשר המוצר לא נשלח יום אחרי ההזמנה הם מורידים את הרייטינג ואפילו סוגרים לך את החנות אונליין משום ניהול קלוקל, שניסיתי להסביר להם את עניין החגים , הם התעלמו ופשוט סגרו את החנות אונליין לחודשיים, עד שהחזרנו אותה, וכן באתר של החברה… ושוב לשאלה , האם יש היתר להושיב בזמן החגים עובדת גויה שתענה לטלפונים ותעשה משלוחים ותענה על אימיילים וכו.. ? תודה מראש

תשובה:

שלום רב

ראה, ברור הדבר שאסור שחנות של יהודי תפעל בשבת גם לא על ידי גוי, משום שנעשות מלאכות לצורך היהודי, ואיסור מקח וממכר ושכר שבת, ומשום אמירה לגוי וכו', כמבואר בשו"ע בסי'  רמ"ד עד רנ"ב באריכות רבה.

מה שניתן לעשות בשעת הדחק זו, הוא שותפות עם גוי, שיחשב כבעלים על החנות בשבת, וכל הרווחים יהיו שלו, ובתמורה, כשכירות על החנות הריטינג והסחורה וכו', ניתן לקצוב לו סכום גבוה המותאם לרווחים של החנות, או שבתמורה יעבוד כל השבוע בחנות וכו', אבל זה צריך להיות חוזה אמיתי ותקף, ומלבד זאת הדבר צריך להיות מפורסם בהבלטה בחנות, ואם הרוכשים דרך האינטרנט יודעים שהחברה בבעלות יהודית, זה צריך להיות כתוב גם באתר, אלא אם כן בלאו הכי לא ניכרת פעילות הפקידה בשבת באתר.

מקורות:

כאשר יש שותף מחלל שבת, עי’ אג”מ (ח”א או”ח סי’ צא).

ומ”ש שיכניסו שותף גוי לעסק, הוא ע”פ מ”ש הרמ”א (או”ח סי’ רמה ס”א) כדעת הר”ן, דדוקא כשכל יום עובד אחד מהם בעסק, אז כ”א שעובד, הרי הוא כשלוחו של שותפו, וכשבשבת הגוי עובד הרי הוא גם שלוחו של הישראל, ואסור. אולם אם בכל יום מימי החול שניהם עובדים יחדיו בעסק, הרי מוכח דבשבת שהגוי עושה לבדו אי”ז בכלל השותפות, ומותרים אח”כ ליטול שכר בשוה, דהגוי – אדעתא דנפשיה עביד. ורבים מהאחרונים נקטו עיקר כדעת הרמ”א, כמ”ש הב”ח (סי’ רמה ס”ב), ובשו”ת דברי מלכיאל (ח”ד סי’ ד) והחתם סופר (או”ח סי’ נח), ועוד. ואף אם בפועל עובדים בשבת בבית המסחר הפועלים ולא הגוי בעצמו, ופועלים אלו הם פועלים גם של הישראל, מכל מקום מאחר והם פועלים השכורים לכל ימות החול ולא רק לשבת, כתב האגרות משה (או”ח ב סי’ סה) להתיר בזה.

ומ”ש דאף אם מקבל רק אחוזים מועטים נחשב כשותף, כ”כ הנודע ביהודה (תנינא או”ח כט ועוד).

אלא דיש להזהר שלא יהיה חשש מראית העין, וכגון שהכל יודעים שיש לנכרים חלק בבית מסחר. (אג”מ שם). וכן אם היהודי אינו יושב בחנות כלל, גם לא בימי החול. (נוב”י תנינא או”ח כט).