לתרומות לחץ כאן

חנות פתוחה בשבת ע״י פקידה גויה בחו"ל

בס״ד, שלום לרב, רציתי לדעת את דעתכם , בחברה שנמצאת באמריקה, מנוהלת ע״י 3 שותפים יהודים , החברה מוכרת מוצרים 99% באונליין, ואחוז אחד ללקוחות שבאים לחנות , האזור בו ממוקמת החנות הוא אזור של גויים בלבד, מה הדין לגבי ימים טובים שהרי בחול חוגגים יומיים ופעמים שהחנות באמצע השבוע סגורה לשלושה ימים, האם ניתן להודיב בחנות מזכירה גויה שהיא תענה לטלפונים ותעשה את המישלוחים ללקוחות ? העניין גורם להפסדים רבים אם זה ע״י שמוכרים גם בחברות אונליין גדולות כמו איביי או אמזון, ואצלם כאשר המוצר לא נשלח יום אחרי ההזמנה הם מורידים את הרייטינג ואפילו סוגרים לך את החנות אונליין משום ניהול קלוקל, שניסיתי להסביר להם את עניין החגים , הם התעלמו ופשוט סגרו את החנות אונליין לחודשיים, עד שהחזרנו אותה, וכן באתר של החברה… ושוב לשאלה , האם יש היתר להושיב בזמן החגים עובדת גויה שתענה לטלפונים ותעשה משלוחים ותענה על אימיילים וכו.. ? תודה מראש

תשובה:

שלום רב

ראה, ברור הדבר שאסור שחנות של יהודי תפעל בשבת גם לא על ידי גוי, משום שנעשות מלאכות לצורך היהודי, ואיסור מקח וממכר ושכר שבת, ומשום אמירה לגוי וכו', כמבואר בשו"ע בסי'  רמ"ד עד רנ"ב באריכות רבה.

מה שניתן לעשות בשעת הדחק זו, הוא שותפות עם גוי, שיחשב כבעלים על החנות בשבת, וכל הרווחים יהיו שלו, ובתמורה, כשכירות על החנות הריטינג והסחורה וכו', ניתן לקצוב לו סכום גבוה המותאם לרווחים של החנות, או שבתמורה יעבוד כל השבוע בחנות וכו', אבל זה צריך להיות חוזה אמיתי ותקף, ומלבד זאת הדבר צריך להיות מפורסם בהבלטה בחנות, ואם הרוכשים דרך האינטרנט יודעים שהחברה בבעלות יהודית, זה צריך להיות כתוב גם באתר, אלא אם כן בלאו הכי לא ניכרת פעילות הפקידה בשבת באתר.

מקורות:

כאשר יש שותף מחלל שבת, עי’ אג”מ (ח”א או”ח סי’ צא).

ומ”ש שיכניסו שותף גוי לעסק, הוא ע”פ מ”ש הרמ”א (או”ח סי’ רמה ס”א) כדעת הר”ן, דדוקא כשכל יום עובד אחד מהם בעסק, אז כ”א שעובד, הרי הוא כשלוחו של שותפו, וכשבשבת הגוי עובד הרי הוא גם שלוחו של הישראל, ואסור. אולם אם בכל יום מימי החול שניהם עובדים יחדיו בעסק, הרי מוכח דבשבת שהגוי עושה לבדו אי”ז בכלל השותפות, ומותרים אח”כ ליטול שכר בשוה, דהגוי – אדעתא דנפשיה עביד. ורבים מהאחרונים נקטו עיקר כדעת הרמ”א, כמ”ש הב”ח (סי’ רמה ס”ב), ובשו”ת דברי מלכיאל (ח”ד סי’ ד) והחתם סופר (או”ח סי’ נח), ועוד. ואף אם בפועל עובדים בשבת בבית המסחר הפועלים ולא הגוי בעצמו, ופועלים אלו הם פועלים גם של הישראל, מכל מקום מאחר והם פועלים השכורים לכל ימות החול ולא רק לשבת, כתב האגרות משה (או”ח ב סי’ סה) להתיר בזה.

ומ”ש דאף אם מקבל רק אחוזים מועטים נחשב כשותף, כ”כ הנודע ביהודה (תנינא או”ח כט ועוד).

אלא דיש להזהר שלא יהיה חשש מראית העין, וכגון שהכל יודעים שיש לנכרים חלק בבית מסחר. (אג”מ שם). וכן אם היהודי אינו יושב בחנות כלל, גם לא בימי החול. (נוב”י תנינא או”ח כט).

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. בס"ד,
    לגבי ההיתר להשאיר את האתר המכירות פתוח בשבת (אתר מוצרים שמוכר לגויים בעיקר – באמריקה) הרי אנחנו אומרים שמכיוון שבעצם בעל הבית מאשר את המכירה ביום הראשון שמגיע לעסק, ואע"פ שהלקוחות הציבו את ההזמנה בשבת, מכיוון שאתה בעצם מאשר את המכירה ביום חול הדבר מותר, האם אפשר לומר שניתן להעסיק גוי חודש בחודשו בשכר קבוע, ולומר לו שעליו האחריות לדאוג לענות לטלפונים ולקבל הזמנות כפרויוקט חודשי ולשלוח ללקוחות, ובכך יקבל את שכרו החודשי הקבוע (לא ע"פ שעה) , ובכך בעצם אע"פ שהגוי עושה פעולות גם בימים טובים, שמקבל הזמנות ושולח, הרי הוא עושה את זה בזמנו ולתועלתו, והיהודי רק משתמש בשירותים של הגוי כפרוייקט חודשי ולא מפרש לו לעבוד בימים טובים , שהרי הוא יכול להתקשר אל הלקוחות שמזמינים בחגים גם אחרי החג, ובכך ניתנת לו אפשרות מלאה לעשות עבודתו כפי רצונו, ואם הוא רוצה לעשות בזמן של ימים טובים הרי זה אדעתא דנפשיה קעביד ? (וכל זה אתה כותב בחוזה העסקתו של הגוי, כפי שיש היום מענה טלפוני שתפקידו לקבל את ההזמנות ולענות לטלפונים כאשר זוהי חברה בפני עצמה שזה תפקידה )

    ב. מה הדין אם יש נניח מספרה (בארצות הברית) ולמספרה יש סטיישינים להשכרה, ז"א אם נניח
    במספרה יש 5 מקומות, כל יחידה מושכרת בנפרד . האם במקרה זה יהיה ניתן לבעלים שהוא יהודי להשכיר לגויים חודש בחודשו ובכך ניתן להם מפתח והם עובדים ע"פ השעות שהם רוצים? המספרה היא באיזור של גויים כך שאין בעיית מראית עין ?

    ג. ידוע לי שבקניונים באמריקה הרבה מהיהודים מוכרים ב"עגלות", וידוע לי שהרבה מהם יהודים דתיים, שם מחייבים אותם שהעגלה תהיה פתוחה גם בשבתות, השאלה היא האם הדרך היחידה להיתר זה, היא כפי שכתבת או שיש דרך נוספת ?

    ד. ושאלה אחרונה האם יש הבדל בין שבתות לימים טובים בחו"ל , וליום טוב שני של גלויות האם יש הקלה ?

  2. א. עבודה בקבלנות אכן מותרת, אבל לא בביתו של הישראל משום מראית העין.
    ב. כאשר לכתחילה כך העסק הזה עובד שהבעל הבית משכיר את המקום לספרים אחרים והם עובדים כרצונם אין כל בעיה.
    ג. אין דרך אחרת.
    ד. אין הבדל.
    בהצלחה רבה.

  3. בס"ד, לגבי תשובה א, כשהרב אומר לא בביתו של ישראל וזה משום מראית העין, הרי עסק שנמצא בחו"ל בסביבה של גויים בלבד, הרי שאין בו משום מראית העין, ולכן האם אפשר לומר שאכן אם היהודי קוצב לגוי שכר חודשי ומגדיר לו את עבודתו והגוי עובד "בקבלנות" ומבצע את עבודתו הקשורה בעניית הטלפונים, וקבלת הזמנות שליחת המוצרים ללקוחות, השבת אימיילים ללקוחות, וכל הנדרש לביצוע תפקידו. בין ביום חול ובין בימים טובים,והכל במשכורת קצובה.
    א. האם כפי שאמר הרב בסעיף א, יהיה מותר להפעיל את העסק גם בימים טובים בדרך זאת ? או שעליו לבצע את העבודות בתוך ביתו של הגוי?
    ואם כן ,

    ב. מה בדיוק על המעסיק לכתוב בהסכם עם הגוי ?

  4. גם בחו"ל, אם הבעלים ידוע נראה לי שיש בעיה של מראית העין, בשונה מהמספרה שהכל יודעים שהוא משכיר את המקום.
    אין הבדל בין יום טוב לשבת.
    המהודר ביותר, שיעשו חוזה שעל פי כל רווחי השבת הולכים לגוי, אלא שעל שכירות המקום [בהבלעה עם קצת מיום שישי או מוצאי שבת] ישלם בעבודתו באמצע השבוע או בכסף בסכום ששווה לכם.
    ויש שהקלו שאם הוא עובד בשבת לבדו, מותר לחלוק את הרווחים בשווה, ראה כאן בהרחבה.
    http://din.org.il/2012/12/12/%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A1%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%A2%D7%A1%D7%A7-%D7%A2%D7%95/

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל