האם ניתן להתחייב בשני ימי הפורים?

מי שיהיה בי"ג אדר ב' במירון, ובוקר פורים דפריזים אחרי קריאת המגילה יצא לדרכו לירושלים לשם יגיע בצהרי ערב שושן פורים.
יהיה חייב בקריאת המגילה פעמיים בברכה?
ויאמר על הניסים, ויתן מתנות לאביונים ומשלוח מנות בשני הימים?
תודה

תשובה:

שלום רב

בשאלה זו נחלקו ראשונים, והעיקר להלכה שאכן הוא חייב בשני הימים, בפרט אם מקום קביעותו בדרך כלל הוא בירושלים. לכן אדם כזה יקיים את קריאת המגילה על ידי שמיעת הברכה מאדם אחר ויקיים את כל מצוות היום ואף יאמר על הניסים שבני הימים.

מקורות:

היום הקובע אם יש לאדם דין "מוקף" או דין "פרוז", נחלקו בו ראשונים: יש סוברים, שהדבר נקבע בכל מקום ביום שבו חוגגים בני המקום את הפורים. ולכן, אדם ששוהה בעיר שאינה מוקפת חומה בי"ד באדר, חוגג את הפורים עם בני המקום בו ביום. ואילו אדם השוהה בעיר מוקפת חומה, אינו חוגג את הפורים עם בני המקום, אלא אם כן הוא נמצא שם בט"ו באדר (ראה: ירושלמי מגילה פ"ב ה"ג; רש"י מגילה יט א ד"ה לא; רמב"ם מגילה פ"א ה"י, ומגיד משנה וכסף משנה שם, בדעתו; בעל המאור ורמב"ן במלחמות ו א בדפי הרי"ף; ר"ן שם ב; שו"ע או"ח תרפח ה; משנ"ב שם ס"ק יב, ושעה"צ שם אות יג). לדעה זו, יש שהוסיפו, שאדם שנמצא בעיר שאינה מוקפת חומה בי"ד באדר, ולאחר מכן, בט"ו באדר הוא נמצא בעיר מוקפת חומה, חייב לחגוג את הפורים בשני הימים (ראה: רמב"ן שם; ר"ן שם; שלטי הגבורים שם א אות ג, בשם ריא"ז; ביאור הגר"א או"ח שם. אולם, ראה שו"ת הר צבי ח"ב סי' קיח, שמי שנהג בכל דיני הפורים בי"ד באדר, אינו נעשה "מוקף" אלא אם כן כוונתו לדור מכאן ולהבא בקביעות בעיר המוקפת, וראה חזו"א סי' קנב ס"ק ב ושו"ת מנחת שלמה ח"א סי' כג). כמו כן, יש שכתבו בדעתם, שאדם ששוהה בי"ד באדר בעיר מוקפת חומה, ובט"ו באדר הוא שוהה בעיר שאינה מוקפת חומה, פטור ממצוות הפורים בשני הימים (ראה: ירושלמי שם; שלטי הגבורים שם. וראה חזו"א שם). אולם אחרים חולקים, וסוברים שדין "פרוז" ו"מוקף" נקבע תמיד על פי המקום שבו נמצא האדם בי"ד באדר. לדעה זו, אדם שהיה בי"ד באדר בעיר שאינה מוקפת חומה, ולאחר מכן, בט"ו באדר שהה בעיר מוקפת חומה, אינו חייב לחגוג את הפורים עם בני המקום בט"ו באדר, משום שלא היה שם בי"ד באדר (ראה: רא"ש מגילה פ"ב סי' ג; טור או"ח שם; ט"ז או"ח שם ס"ק ו, בדעת הרמב"ם שם. וראה קרבן נתנאל שם אות ש, שכן שיטת הבבלי, וחולק בכך על הירושלמי שהובא לעיל). ויש שכתבו בדעתם, שאף אדם שנמצא בעיר מוקפת חומה בי"ד באדר, אינו חייב לחגוג את הפורים בט"ו באדר אלא אם כן הוא נמצא שם גם בט"ו באדר (ראה חזו"א שם ס"ק א, בדעת הראב"ד על הרי"ף שם ו א).

 הזמן ביום, בו נקבע על האדם אם הוא "פרוז" או "מוקף", הוא בתחילת היום, כלומר, בזמן "עלות השחר". ולכן השוהה בפורים בעיר מסוימת בזמן עלות השחר, חייב לחגוג את הפורים כמנהג אותה עיר (ראה: מגילה יט א; רמב"ם מגילה פ"א ה"י, ומגיד משנה שם בדעתו; טוש"ע או"ח תרפח ה, ומג"א שם ס"ק ז; פמ"ג או"ח שם מש"ז ס"ק ו; משנ"ב שם ס"ק יב. על הזמן המדוייק של "עלות השחר". על מי שהיתה דעתו לשהות בעיר מסוימת, ולא שהה, ראה להלן). ויש אחרונים שכתבו, שאין די בכך שהוא שוהה בעיר זו בתחילת היום, ואין חלים עליו דיני העיר אלא אם כן עקר ממקומו הקבוע כבר בתחילת הלילה (חזו"א או"ח סי' קנב ס"ק ב). [על הנידון, אם כדי להתחייב בדיני העיר, עליו לשהות בה לאחר תחילת היום במשך זמן המספיק לקריאת המגילה, ראה: ט"ז או"ח שם ס"ק ז, ויד אפרים שם בדעתו; פמ"ג שם; שעה"צ שם אות יז.]