אמירה לגוי להדליק את הפלטה בשבת על ידי שעון

שלום לכבוד הרבנים.
שכחתי לחבר את הפלאטה של שבת לחשמל .
כששאלתי תלמידי חכמים מה ניתן לעשות קיבלתי כמה תשובות, אשמח אם תגידו לי הם צודקות .
אציין שאין לי בביתי ילדים קטנים שצריכים אוכל חם :
1. לומר לגוי לחבר את הפלאטה מחדש אבל באמצעות שעון שבת שידלק מעט מאוחר כדי שזה יהיה שבות (אמירה לגוי) דשבות (גרמא) במקום מצווה.
לדעה זו אם הגוי לא מסתדר עם השעון שבת האם מותר לי לכוונו ולחברו לפלאטה? זה טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו??
2. להמתין ללילה שהשעון שבת יכבה את החשמל בבית, ואז בבוקר לפני שהוא ידלק שנית לבקש מגוי לחבר את הפלאטה לחשמל, שאז זה גם גרמא.
3. אם יש לי אורחים ואני מתבייש מהם שנצטרך לאכול אוכל קר אז מותר לומר לגוי שיחבר לחשמל גם בלי שעון כי במקום כבוד הבריות לא גזרו רבנן ואמירה לנוכרי שבות..
4. אם אנחנו אנשים מרובים אזי אפשר לומר לגוי כי שבות לצורך מצווה של רבים שרינן, אלא שלא ברור לי מה זה רבים? – מעשרה? משפחה מרובת ילדים?
5. היה מי שאמר לי להמתין שהחשמל יכבה ואז שאני – היהודי אחבר את הפלאטה לחשמל, אבל אמרתי לו שזה ריבוי בשעורין שאסור.

כאמור אודה מאוד אם תאמרו לי את דעתכם על כל אחת מההצעות שאמרו לי.

שאלה נוספת: האם שבות דשבות במקום מצווה מותר גם כשעושה דאורייתא בשינוי? כי אם כן יהיה אפשר לכאורה לצורך מצווה לכבות אור בשינוי ע"י יהודי, וזה לא נראה לי הגיוני כלל?!

תודה רבה וכל טוב

תשובה:

שלום רב

אמת הדבר שאמירה לגוי לעשות מלאכה בגרמא מותרת בשבת, כאשר מדובר בצורך מצוה או במקום צער גדול. אולם, לגבי שעון שבת יש שאלה גדולה האם אכן מדובר בגרמא, ולדעת רבים מהפוסקים נחשב הדבר כמעשה בידים ולא כגרמא, וזאת משום שהמכשיר מתוכנן לכך. ובאמת נחלקו בכך פוסקי זמנינו: דעת הגרש"ז אויערבך שמעשה זה נחשב כגרמא [ראה מנחת יצחק ח"ב סי' כג], אלא שלמרות זאת החמיר שלא לעשות כך בשבת, משום שחשש שמא קירוב הדלקת האש נחשבת "כאשו משום חיציו" שחידשה התורה שהוא נחשב מעשה בידים. בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' מז נקט בפשיטות שמדובר במעשה גמור בידים ולא פירש טעמו, ודעת הגרי"ש אלישיב אף היא שהדבר נחשב כמעשה גמור בידים, וטעמו, משום שכך הוא אופן פעולת המכשיר, כמובא בס' שבות יצחק גרמא פרק טז [אגב טענה זו עומדת בסלע המחלוקת לגבי הרבה מכשירי גרמא המופצים בזמנינו שבנויים על מנגנונים של השהיות, ולדעת הגרי"ש אלישיב אין בכך כל תועלת מהטעם האמור].

כמו כן יש שהחמירו בזה מטעם נוסף, שהרי שיטת הרשב"א בשבת קכ ב, שלא הקילו בגרמא אלא באופן שהפעולה אינה ודאית, כמו בגרם כיבוי שיתכן שלא יועיל, אבל פעולה ודאית אין בה קולא זו, וממילא אין כל מקום לשאלה מעיקרה. עד כאן לגבי אפשרויות 1 – 2

לגבי אורחים ובמקום שיש בושה גדולה, יש מקום להקל, על פי דברי המקור חיים לבעל החוות יאיר סי' רעו שבמקום כבוד  הבריות גדול יש להתיר אמירה לגוי, אך לא ברור לי מתי זה כבוד בריות גדול ומה הגדר המדויק. כמו כן, משום מה, המשנה ברורה מביא קולא זו של כבוד הבריות לגבי שבות דשבות ולא במלאכה דאוריתא, ראה סי' שב ס"ק לו, וצ"ע מדוע.

לגבי צורך רבים, ראשית מן הסתם מדובר בציבור ממש ולא במשפחה פרטית, כמו כן, נראה במשנה ברורה שההיתר הוא רק לצורך מצוה דרבים, כמו שהתיר לענין תיקון עירוב בשבת, ולא לצורך רבים בעלמא, ראה סי' רעו ס"ק כה.

העצה החמישית ודאי לא טובה לפי כל האמור.

סוף דבר, היתר מרווח לא מצאתי בענין כלל, אולם מי שיקל לסמוך שחיבור הפלטה נחשב גרמא ואפשר לעשות זאת על ידי גוי, במקום שיש בושה גדולה של אורחים, נראה שיש לו על מה לסמוך. אבל ללא בושה או באופנים אחרים ודאי אסור להקל.