בס"ד
שלום הרב,
יש לנו ב"ה בן ובת ואישתי לא מוכנה יותר להביא ילדים, היא אמרה לי שזה לא משנה גם עם נקבל היתר מרב כל חצי שנה, כי התשובה שלה לא תשתנה גם בעוד 20 שנה והיא מאוד נחרצת בעניין, איני יודע כיצד לנהוג ונמצא בצער רב בעקבות כך, בנוסף היא גם אמרה לי שרק בתנאים הללו היא מוכנה להמשיך את הזוגיות, מה עליי לעשות?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
לעצם השאלה ההלכתית, ודאי שהצדק איתך, האישה משועבדת לבעלה, והיא לא יכולה לומר שהיא לא רוצה יותר ילדים. כלומר, אם היא אומרת שכעת זה קשה לה וכד' זה נושא אחר. אבל לומר כך באופן כללי, היא לא יוכלה לומר כי היא מושעבדת בנושא זה לבעלה.
אבל נהג בחכמה, שלום הבית שלך חשוב לך, לה, ולכולנו. כעת הניח לה, תן לה לעשות אמצעי מניעה (המותרים כמובן), עד שהיא תתחזק מעט מהלדיה, התינוק יגדל מעט ואז תדבר איתה שוב על הנושא בדרכי נועם, הסבר לה את הצד שלך. תאמר לה שהחלטות מסוג אלו חייבות להיות החלטות של שני בני הזוג, זה לא דבר שאחד יכול להחליט לבד ובאופן שרירותי תוך כדי איומים. זה לא הדרך, לטובתך ולטובתה. אני בטוח שהדברים יפלו על אוזניים קשובות, ואם בכל זאת, לא תצליחו להגיע לפתרון מוסכם, תנסה להכניס גורם מקצועי שיעזור לכם להגיע לפתרון מוסכם.
מקורות:
