בס"ד
לכבוד הרבנים הנכבדים,
בקרוב חברי מתחתן, ובלי נדר נשתדל לערוך עבורו ועבור כלתו סעודת חתנים באחד מלילות ימי המשתה. אציין שחברי אשכנזי ונוהג כאשכנזי למרות שהוא חוזר בתשובה, כי כך רבו האשכנזי פסק לו מלפני שנים.
א. האם מותר לברך את כל שבע הברכות כאשר הסעודה אצלנו (לא בית החתן), וכן האם מותר לספרדי לברך אחת מהברכות (חוץ מפרי הגפן ואשר ברא)?
ב. אנו נוהגים עפ"י הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ולמדנו שמותר לעשות סיום מסכת באותה סעודה ולא חשיב חבילות חבילות. אולם, הוא נוהג כאשכנזי ואיני יודע כיצד פסקו לו בעניין זה. האם ראוי שאשאל אותו אם לשלב סיום מסכת או שלכולי עלמא אין בעיה לסיים מסכת תוך סעודת חתנים?
ג. יש לי חבר שנמצא באבל בתוך יב חודש לאימו (לאחר 30 יום). האם מותר לו להשתתף בסעודה זאת אם אין מוזיקה במקום?
תשובה:
שלום רב
א. ראשית, לא הבנתי את מה שאתה כותב "אציין שחברי אשכנזי ונוהג כאשכנזי למרות שהוא חוזר בתשובה"… אם הוא אשכנזי הוא צריך לנהוג כאשכנזים, מה זה משנה אם הוא חוזר בתשובה או לא. מדבריך נראה שאתה סבור שכל החוזרים בתשובה צריכים לנהוג כספרדים, האמנם??
בכל אופן, בשו"ת אבני ישפה (ח"ב סי' צד) הביא ראיה מעניינת שספרדי יכול לברך להוציא אשכנזי ידי חובתם בשבע ברכות שנערך שלא בבית החתן. מדברי החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' צט) לענין בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל ודעתו לחזור לא"י וירד לפני תיבה ומנהגו לא לברך על הלל של ר"ח כדעת השו"ע סי' תכ"ב סע' ג' האם יברך על ההלל להוציא רבים ידי חובתם כיון שלדעתו היא ברכה לבטלה והוכיח שם מן הגמ' פסחים (קו,א) רב אשי אקלע למחוזא אמרו ליה ליקדיש לן מר קידושא רבה הבו ליה סבר מאי ניהו קידושא רבה אמר מכדי כל הברכות כולן בפה"ג אמרי ברישא אמר בפה"ג ואגיד ביה חזייה לההוא סבא דגחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו ע"כ ופירש רשב"ם וז"ל ואגיד ביה האריך בו לדעת אם יסרב אחד מהם לשתות ובתוך כך יבין רבורא פרי הגפן רגילים לומר ותו לא שאם לא כן היה אומר להם קידוש גדול של לילה כמנהגם עכ"ל וכן כתב הר"ן שם
מכאן אנו למדים שאעפ"י שרב אשי לא היה נוהג לומר ביום את הקידוש הארוך של הלילה ומסתבר שכך נהגו במקומו של רב אשי, בכל זאת אם במחוזא היו נוהגים לומר גם ביום קידוש של הלילה היה אומר להם כמנהגם. והיה מוציאם בשם ומלכות ידי קידוש שהם היו נוהגים ולא היה חושש לברכה לבטלה
ומזה למד בשו"ת חיים שאל לענין אותו בל אדם שירד לפני התיבה בחו"ל שאין מנהגו לברך על ההלל בר"ח שבכל אופן יכול לברך להוציא הרבים שמנהגם לברך כיון שלדעת הפוסקים שע"פ מנהגם מברכים על הלל של ר"ח הרי לדעתם גם הוא מחויב לברך בר"ח כיון שלסברתם כו"ע צריכים לברך על הלל של ר"ח עיי"ש.
ואם כך גם בשמחת שבע ברכות הספרדי שלא נוהג לברך במקרה כזה, יכול להוציא ידי חובתו את האשכנזי.
אולם בילקוט יוסף (שובע שמחות עמוד שיז) כתב שהספרדי יכול לענות אמן, אבל נראה שם שדעתו שאינו יכול לברך.
ב. מותר בהחלט לעשות סיום מסכת בשמחת השבע ברכות. בבית יוסף בסי' תקמו כתב בשם הרשב"א שמותר לישא אשה בערב הרגל אף שהסעודה תהיה בליל החג, ואין בזה איסור של אין מערבין שמחה בשמחה, כיון שעיקר שמחת הנישואין היא בחופה ולא בסעודה עצמה, ואם כך הוא לענין שמחת החתונה בודאי שהוא כך לגבי שמחת השבע ברכות [הדין של חבילות חבילות אינו שייך כאן כלל, והוא אמור לגבי שתי מצוות במעשה אחד, כמו ברכת המזון ושבע ברכות על כוס אחת של יין].
ג. אדם בתוך שנת אבלותו על אחד מהוריו אינו רשאי להשתתף בסעודת שבע ברכות גם כשאין שם מוזיקה.
בס"ד
שלום שוב ותודה על תשובתכם.
לגבי חוזר בתשובה אשכנזי, למדנו מהרב הגאון ר' אברהם יוסף שליט"א (וזאת נראה לי דעת מו"ר אביו, הרב עובדיה יוסף זצוק"ל), שמאחר ואין לו מנהג אבות, הוא צריך להיצמד להלכות והנהגות מרא דאתרא בארץ ישראל, מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל.
אכן זוהי דעת של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.
דעת הגרש"ז אוירבך והגרב"צ אבא שאול, כי בעל תשובה יכול לעשות לפי מנהג רבו – כי רבו נחשב כאילו ילדו.
השאר תגובה