תאנה טריה FRESH FIGS
הנגיעות
מוחזקת בנגיעות גבוהה ואין לאוכלה ללא בדיקה יסודית.1
תיאור הנגיעות
א. נגיעות פנימית
1. רימות זבוב הפירות . התאנה היא מהפירות הנפגעים ביותר על־ידי זבוב הפירות, ולכן אחוז גבוה של הפירות עלול להיות נגוע.
הזבוב נועץ את צינור ההטלה שלו לעומק של כמילימטר אחד, ומטיל לתוך הפרי את ביציו. מקום ההטלה אינו ניכר חיצונית. הרימות הבוקעות מהביצים הן קטנות מאוד, אט אט הן חודרות לפנים הפרי, הן גדלות ומגיעות לאורך של תשעה מילימטרים, (תמונות 226-237).
זיהוי הרימות קשה ביותר, היות וצורתן המוארכת וצבען הלבן־קרם זהים לנימים הלבנים של הפרי, והן מוסוות לגמרי בתוך הפרי. בפרט, רימות צעירות המצויות באיזור הקרוב לקליפה, שאורכן מילימטר אחד בלבד, (תמונות 229, 377).
הקושי לגלות את הרימות הוא הן בפרי מוצק והן בפרי רך וממוסמס.
לעתים מצויות עשרות רימות בפרי אחד.
2. זבוב התאנה. זבוב התאנה מטיל את ביציו מתחת לקליפת הפרי. הרימות מתפתחות מתחת לקליפה ומכרסמות את מנהרותיהן בשכבה של הפרי הקרובה לקליפה. (לעומתן, רימות זבוב הפירות חודרות לכיוון מרכז הפרי),
(תמונות 232-237).
צבע האיזור הנגוע ברימות משתנה לחום.
פירות הנגועים על־ידי זבוב התאנה, בדרך־כלל אינם מגיעים לשוק, היות ופירות אלו נושרים לפני הבשלתם.
3. תריפס . יצור זעיר מוארך ופחוס באורך חצי מילימטר עד מילימטר אחד. כשהוא צעיר צבעו לבן או צהוב ובהתבגרותו צבעו שחור-חום, (תמונות 39, 40). התריפס עלול לחדור לתוך התאנה דרך הפתח שבתחתית התאנה.
4. צירעת התאנה. צירעה שחורה קטנה מאוד שאורכה מילימטר אחד, עלולה להימצא בתוך זנים מסויימים של תאנה2, (תמונה 379).
ב. נגיעות חיצונית
1. כנימת השעוה
של התאנה. לעתים
רחוקות, צמודות כנימות שעוה על צדו החיצוני של הפרי. הן מכוסות ב"מגן" לבן-ורדרד העשוי שעוה המופרש מגופן, שקוטרו חצי מילימטר עד חמישה מילימטרים, (תמונות 254, 396).
הכנימות יורדות בקלות על־ידי גירוד בציפורן.
2. כנימות מגן. לעתים רחוקות נצמדות לתאנה כנימות מגן חומות-אפרפרות, (תמונה 378).
3. נמלים וזבובונים. הפרי נמכר, על־פי רוב, כשהוא לח ודביק, ולעתים נצמדים אליו נמלים או זבובונים.
הבדיקה
א. בדיקה חיצונית
שוטפים היטב את התאנה ומתבוננים בצדה החיצוני, אם ישנן כנימות מגן חומות או כנימות שעוה ורודות. ניתן להסירן בגירוד קל בציפורן, או על ידי חיתוך האיזור הנגוע בסכין, (תמונות 254, 378). כאמור, נגיעות זו אינה שכיחה.
אם הפרי סדוק מחמת הבשלת יתר, יש לשטוף היטב את האיזור הסדוק או להסירו, היות וזבובונים קטנים, תריפסים או נמלים עלולים לחדור לתוך הפרי באיזור זה.
ב. בדיקה פנימית
מבנה פנים התאנה – המורכב כולו מנימים לבנים, מקשה מאד על בדיקת הפרי היות ורימות זעירות עלולות להסתתר בין הנימים, וקשה מאד לגלותן. הנסיון מוכיח שאף בהתבוננות מדוקדקת, בתוך הפרי ובין הנימים, עלולים לא להבחין בנגיעות. גם כאשר מבחינים שהפרי אכן נגוע, על־פי רוב לא מגלים את כל התולעים אלא רק חלק מהן.
לכן, כדי להבטיח בדיקה בטוחה, עלינו להשתמש בשיטה מיוחדת לבדיקת התאנה:
1. חוצים את התאנה.
2. מסירים את איזור הפתח (כעין נקב המצוי בצד הרחב של התאנה), על ידי חיתוך בסכין (כחצי סנטימטר מסביב לנקב), היות ושם עלולה להימצא צִירעת התאנה, תריפסים או חרקים אחרים, (תמונה 381).
3. "מקפלים החוצה" כל מחצית פרי, באופן שהנימים יפרדו זה מזה, ומתבוננים היטב בין הנימים אם מצויות ביניהם רימות לבנות, (תמונות 377, 382) או תריפסים.
אם נמצאה נגיעות ודאית, אין להשתמש באותו פרי.
4. אם לא מבחינים בסימני נגיעות בפרי, יש לערוך בדיקה נוספת:
ממלאים קערית, לפתנית וכדומה, מזכוכית שקופה במי ברז ומכניסים את התאנה החצויה למים כשהנימים כלפי מטה. ממתינים כשלוש דקות ומוציאים את התאנה מהמים, (תמונה 383).
מניחים את הקערית על משטח כהה (רצוי שחור) ומתבוננים בתחתית הקערית אם מצויות רימות לבנות שאורכן מילימטר אחד עד סנטימטר אחד (לעתים יוצאות עשרות רימות מפרי בודד), (תמונה 384).
מהפרי יוצאים גם נימים דקים השוקעים בתחתית הקערית. הרימות נבדלות מהנימים בכך שהן "שטות" במים. כעבור מספר דקות הרימות מתות.
בודקים כל פרי בנפרד, ויש להחליף את המים עבור כל בדיקה.
איזור כהה או "יבש" בתוך התאנה, אינו בהכרח סימן לנגיעות הפרי.
אם נמצאו רימות בתאנה, אין להשתמש בפרי3, ויש לבדוק היטב את כל הפירות מאותה קניה.
תאנה יבשה4, גרוגרת, דבלה DRIED FIGS
הנגיעות
מוחזקת בנגיעות גבוהה, ואין לאוכלה ללא בדיקה יסודית.5
תיאור הנגיעות
את התאנים מייבשים בשדה פתוח בשיטות פרימיטיביות (תמונות 385א, 385ב) והן עלולות להנגע, הן בתהליך היבוש והן בזמן איחסון ממושך. זאת בנוסף לרימות המצויות בפרי מתקופת גידולו ומתיבשות אתו.
1. זחלים . זחלים של חיפושית התסיסה וכן זחלים של עש־הדבלים שאורכם חצי סנטימטר עד סנטימטר אחד, עלולים לתקוף את התאנה בתהליך היבוש או במשך זמן האיחסון. צבעם לבן־קרם, ולאחר מותם משתנה לחום, (תמונות 386א, 386ב, 485).
הזחלים עלולים להימצא הן בצדו החיצוני של הפרי והן בחלקו הפנימי.
2. חרקים . חרקים קטנים, כגון: חיפושית התסיסה , אורזית משוננת חזה , חיפושית הטבק ועוד, שהן חיפושיות קטנות (משניים עד ארבעה מילימטרים) וצבעם חום־שחור. הם תוקפים את הפרי הן בזמן יבושו והן בזמן איחסונו, (תמונות 387, 495-500).
החרקים עלולים להימצא הן בצדו הפנימי של הפרי והן בצדו החיצוני.
3. רימות זבוב הפירות . בתהליך היבוש, הרימות שנותרו בפרי מתות ומתיבשות יחד עם הפרי וצבען משתנה מלבן לחום. הן מצויות בתוך ציפת הפרי, אשר גם צבעה משתנה לחום, וקשה לזהותן, (תמונות 226-237).
4. אקריות . פרי שאוחסן זמן ממושך, עלול להינגע על־ידי אקריות (מילב"ן), שהן יצורים זעירים בגודל שליש מילימטר בלבד. צבען לבן־קרם, ובדרך־כלל קשה להבחין בהן, היות וצבען זהה לאבקה הלבנה (גבישי הסוכר6) המצויה על התאנה היבשה, (תמונות 394, 502-505).
5. צירעת התאנה. צרעה קטנה בצבע שחור באורך מילימטר אחד, עלולה להימצא בתוך התאנים מזן "סמירנה" הגדלות בטורקיה, וכן בתאנים מזן "קלימירנה" הגדלות בקליפורניה, ארה"ב7, (תמונה 388).
הבדיקה
התאנה היבשה קשה לבדיקה, היות והיא מצומקת, ובעלת קפלים רבים, בהם יכולים להסתתר חרקים.
על צדה החיצוני של התאנה מצויה אבקה לבנה, המושכת חרקים.
פנים התאנה הוא מעין תערובת צפופה של נימים דקים וגרגרים, וחרקים עלולים להיות טמונים ביניהם. חרקים מתים אינם מתנועעים, צבעם דומה לצבע התאנה, ולכן קשה להבחין בהם בתוך התאנה.
את התאנה מייבשים בסוף הקיץ. לאחר מכן היא מאוחסנת משך חודשים רבים ואף יותר משנה, ועלולה להינגע שוב באיחסון הממושך, (תמונה 395).
מן הראוי להשתמש בתאנים שלא אוחסנו זמן ממושך,8 שהן לחות, וצבען חום בהיר, המקל על הבדיקה. [באיחסון ממושך האיזור הפנימי מתקשה ונעשה כהה ועכור, ובצדה החיצוני של התאנה נוצרים גבישי סוכר].
א. בדיקה חיצונית
מתבוננים בצדה הפנימי של אריזת־הצלופן וכן בצידם החיצוני של התאנים, אם מצויים שם פירורים לבנים קטנים, כעין גרגרי חול.6 נמצאו פירורים רבים, מתבוננים היטב אם אלו אקריות. האקריות ניכרות על־ידי תנועתן האיטית.9 אם נמצאה נגיעות ודאית באקריות, אין להשתמש בתאנים, היות ואין שיטה בטוחה להסירן. [שטיפה אינה מסירה את כל האקריות]. הנגיעות באקריות היא בעיקר בתאנים המאוחסנות זמן ממושך.
ב. שטיפה
שוטפים היטב את צדה החיצוני של התאנה, תוך כדי שפשוף באצבעות. יש להקפיד לשטוף בתוך הקפלים והקמטים, כגון תחת העוקץ (המקופל על הפרי)10, (תמונה 389).
ג. הסרת איזור הפתח
מסירים את איזור הפתח – כעין נקב המצוי בצד הרחב של התאנה, על־ידי חיתוך בסכין (כחצי סנטימטר) מסביב לנקב, היות ובאיזור זה עלולה להימצא צירעת התאנה, (תמונה 390).
ד. בדיקה פנימית.
חוצים את התאנה ובודקים את צדה הפנימי כנגד אור חזק, כגון: מנורת שולחן, "שולחן אור" או חלון מואר היטב, (תמונות 54, 96, 390).
כדי להקל על הבדיקה יש למעוך את ציפת הפרי באצבעות, או להסיר חלק מהגרגרים (באמצעות כפית וכדומה), (תמונה 391), כדי שהתאנה תהיה יותר דקה ושקופה, (רצוי כ-50%).
כנגד האור התאנה מקבלת "שקיפות", וניתן להבחין בגוף זר בתוכה, שאינו מקבל שקיפות. אם מבחינים בצללית כהה קיים חשד שמדובר בנגיעות ויש לבדוק אם זה חרק ולהסיר את האיזור הנגוע, (תמונה 392).
יש להבחין בין תולעת או חרק כהה המונח בתוך הפרי וצורתם ניכרת לבין הנימים של הפרי שהתייבשו, הנראים כפסים קטנים חלקים וצבעם חום בהיר, (תמונה 393).
במקרה שהפרי יבש מאוד, קשה, או שבתוכו מצויים גבישי סוכר לבנים, יש לשוטפו אחר החציה11, גם מצדו הפנימי, ורק לאחר מכן לבודקו כנגד האור.
יש להסיר איזור שחור בתאנה, היות ואין אפשרות לבודקו.
סיכום בדיקת התאנה
א. תאנה טריה
1. שוטפים היטב את התאנה. אם מצויות כנימות מסירים אותן וכן מסירים את איזור הפתח.
2. חוצים את התאנה, "מקפלים" החוצה כל מחצית פרי ומתבוננים אם מצויות רימות לבנות.
3. אם הפרי נמצא נקי, מכניסים אותו לכלי עם מים ומתבוננים אם יוצאות רימות לבנות.
אם באחד משלבי הבדיקה נמצא הפרי נגוע, אין להשתמש בו.
ב. תאנה יבשה
1. מתבוננים אם מצויות אקריות זעירות על התאנה.
2. שוטפים היטב את התאנה מצדה החיצוני.
3. מסירים את איזור הפתח.
4.
חוצים את התאנה, מסירים כמחצית מהגרגרים ובודקים כנגד האור.
