שלום רב,
קבלן שיפוצים שהועסק בדירתי העסיק שבחי"ם. קיבלתי זימון לחקירה על כך, הקנס אלפי ואולי עשרות אלפי שקלים. שאלתי, האם אפשר לספר בחקירה את שם הקבלן. הראוני דברי החפץ חיים בסוף הלכות לשון הרע מדין מוסר. אך עדיין נראה לי שכאן הוא מזיק אותי.
אודה לתשובתכם,
שאלתיאל
מותר למסור את שם הקבלן ולטעון כל טענה אמיתית שתשמש לזכותך.
מקורות:
אכן דברי החפץ חיים אמורים כשרוצה להציל את עצמו מבושה ולא כשרוצה להציל את עצמו מעונש, אבל מדבריו שכתב בבאר מים חיים שם ובספר שמירת הלשון שער הזכירה פ"ח ובהשמטה בסוף הספר משמע שסובר שאפילו אם רוצה למנוע עצמו מנזק אסור.
ואף על פי כן למעשה יש לפסוק להיתר כמבואר להדיא בשו"ת מהר"ח או"ז סי' קמב ובשו"ת החדשות סי' ד כתב וז"ל: "וכן מי שעוסק בפסולים או בגויה או בכל דבר שיכול לבא לידי פשיעה לקהל, אם הקהל התרו בו שלא לעשות ולא השגיח, יכולים להגיד לגויים פלוני עוסק באילו ענינים מכוערין. ואם לא עשה כן רק פעם אחת וחדל, אז ודאי אסור להגיד לגויים, אכן אם הקהל באו מחמת כן לידי עלילה שסבורין הגויים שהוא עשה וידוע להם בודאי שיהודי אחד עשה כן, אכן אינם יודעים מי עשהו ובאים להעליל על זה אתה עשית, מותר לו לומר לגויים פלוני עשה ולא אני. ואפי' אם היה העושה מתכוין לדבר מצוה ולא לדעתו של זה, כעובדא של יצחק שמל גרים ומתוך כך באו הקהל לידי עלילה והתיר מו' אבא מארי זצ"ל להראות עליו והסכימו כל גדולי דורו."
בספר קובץ שיעורים ב"ב אות תקצה מביא דברי החפץ חיים ודברי מהר"ח א"ז וכתב שדין זה תלוי במחלוקת ראשונים. אבל למעשה כיון שמהר"ח א"ז כותב שכל גדולי דורו של ר"י או"ז הסכימו עמו יש לפסוק כן.
בנוסף לכך, כל הנידון הוא כגורמים שהשני ייענש שלא כדין, אבל בנידון זה לדעת רוב גדולי הפוסקים שסוברים 'דינא דמלכותא דינא' בארץ ישראל, הקנס הוא כדין. ואף שלכתחילה אין למסור אדם לרשויות, מחשש שיחמירו עליו יותר מן הדין, אבל במקרה זה אין להחמיר.
