פרק ג: סוגי הריבית

ל' שבט ה'תשע"א

תוספת על ההלוואה

א. תוספות ומתנות

 

אסור ללווה לתת שום דבר למלווה בנוסף להלוואה, בין כסף ובין שווה כסף, ואע”פ שהלווה עושה את זה מטעמי אי נוחיות על שאינו מטיב לו על הלוואה שקיבל ממנו.

ולכן אסור ללווה להציע שי, כמו עט, שעון וכדו’, למי שמלווה לו כסף, וכן אסור לגמ”ח לתת שי הוקרה למי שמפקיד שם פקדונות.

 

ב. משלוח מנות למלווה

 

אסור ללווה לתת משלוח מנות למלווה בפורים בגלל שהלווהו, אם לא נתן לו עד היום. ואם היה נותן לו עד היום, ראה בפרק ה.

ג. פחות משוה פרוטה

 

גם מתנה קטנה מאוד אסור לתת למלווה, ואפי’ בשווי של פחות משוה פרוטה.

השתמשות בחפציו

 

ד. איסור השתמשות בחפציו

 

אסור ללווה לתת למלווה להשתמש בכליו או בחפצים שונים חינם בגלל שהלוהו, כל שלא היה נותן לו אותם בלי ההלוואה.

ה. משאיל גם ללא ההלוואה

 

דברים שגם בלי ההלוואה היה משאיל למלווה, מותר, אך באופנים מסוימים אסור גם זה, ראה להלן בפרק ה’.

 

ו. עבודה בחינם

אסור ללווה לעבוד בחינם עבור המלווה בעבודה שרגילים לקחת עליה כסף.

לדוגמא: אסור ללווה לתקן את המקרר למלווה בחינם, וכן אסור לעו”ד לעבוד בשביל המלווה בחינם בגלל שהלוהו.

 

מכירה וקניה ברווח

 

ז. למכור למלווה בזול

 

אסור ללווה למכור למלווה מוצר במחיר זול מהרגיל בגלל שהלוהו, כגון לווה שיש לו חנות אסור לו לעשות הנחה למלווה בגלל שהלוהו.

אך מובן שאם הלווה מוכר לכולם בזול, כגון במבצע הוזלה מיוחד, מותר לו למכור באותו מחיר גם למלווה.

 

ח. להשכיר בית בזול

 

אסור ללווה להשכיר למלווה דירה או חדר בבית מלון וכדו’ במחיר זול מהרגיל בגלל שהלוהו.

 

ט. לקנות מהמלווה ביוקר

 

אסור ללווה לקנות אצל המלווה מוצר במחיר יקר מן הרגיל בגלל שהלוהו.

לדוגמא: אדם שחייב כסף לחלפן כספים, אסור לו לקנות אצלו דולרים במחיר יותר יקר בגלל שהלווהו.

 

י. עבודה בזול

אם הלווה הוא בעל מלאכה, כגון חשמלאי, עו”ד או קבלן, אסור לו לעבוד עבור המלווה במחיר זול יותר בגלל ההלוואה.

 

הלוואה למלווה

 

יא. איסור הלוואה למלווה

 

אסור למלווה להתנות את ההלוואה בתנאי שכשהוא יצטרך לכסף ילווה לו הלווה, בין שהוא מבקש שילווה לו אותו סכום שהוא מלווה לו עכשיו ובין שהוא מבקש שילווה לו פחות ממה שמלווה לו עכשיו.

יב. מלווה מרצונו

אולם, אם המלווה לא התנה עמו על כך, והלווה מעצמו רוצה להלוות למלווה בגלל שהלוהו, יש להקל.

יג. מלווה שלא בגלל ההלוואה

ואם אין כוונת הלווה להלוותו בגלל שהלוהו, ואף בלא ההלוואה היה מלווה לו הלוואה זו, מותר.

יד. דברים שהיה נותן בלא ההלוואה

כל דבר שהלווה היה נותן אותו למלווה גם בלא ההלוואה [מכל סוגי הריבית הנ”ל], מותר, אך באופנים מסוימים אסור גם זה, ראה להלן בפרק ה’.

 

תוספת מהמלווה ללווה

 

טו. מתנה מהמלווה ללווה

 

כל איסור ריבית אינו אלא מהלווה למלווה, אבל המלווה מותר לו לתת ללווה מתנה מכל סוג שהיא.

ולכן בנק למשכנתאות שנותן ללקוחותיו שי, כמו שעון וכדו’, או כל הטבה אחרת, אין כאן בכלל חשש של ריבית, שהרי הלקוח הוא הלווה. וכן מוכר שמקבל את התשלום זמן מה לאחר נתינת החפץ, מותר לו לתת ללקוח כל הטבה שהיא.

 

טז. אדם חשוב

אך אם הלווה הוא אדם חשוב מאוד, שבדרך כלל אינו מקבל מתנות, ורק ממנו הוא מקבל בגלל ההלוואה, אסור למלווה לתת לו, שכן הוא נהנה מכך שהלווה מקבל ממנו.

ולכן אם הלווה כסף לתלמיד חכם ידוע שאי אפשר לתת לו מתנות וכדו’, אסור למלווה לתת לו, כיון שזכות היא בשבילו שהוא מקבל רק ממנו, וכ”ש שאסור לכבד את המלווה עבור זה.

ריבית בהחזרת חפצים

הלווה חפץ מחבירו אסור לו להחזיר יותר ממה שקיבל משום איסור ריבית, הן במחזיר יותר בכמות החפץ והן אם מחזיר יותר באיכות החפץ, ועוד כמה סוגי ריבית ששייך בהחזרת חפץ וכדלהלן.

 

יז. סוגים שונים של הוספה

 

בחמשה אופנים נחשב שמחזיר יותר ממה שלווה, וכולם אסורים באיסור ריבית וכמבואר להלן:

א. תוספת בשווי.

ב. תוספת בכמות.

ג. תוספת באיכות.

ד. מקום שהמחיר בו יקר יותר.

ה. זמן שהמחיר בו יקר יותר.

וראה עוד להלן בפרק ה דינים נוספים לגבי שכנים וידידים הלווים זה מזה.

יח. תוספת בשווי

 

אסור להחזיר חפץ השווה יותר מהחפץ שלווה.

ולכן אם לווה ככר לחם, אסור לו להחזיר סוג לחם שמחירו יקר יותר, אף אם הם שווים בטעם ובטיב.

יט. תוספת בכמות

 

אסור להחזיר כמות רבה יותר ממה שקיבל, אף אם זה באותו שווי.

ולכן, אם לווה 5 ק”ג תפוחים שמחירם 100  ולאחר מכן ירד המחיר עד שאפשר לקנות 7 ק”ג ב-100 , אסור לו להחזיר 7 ק”ג, שהרי זה ריבית בכמות, אף שלפי השווי אינו מחזיר לו יותר.

 

כ. אולם אם התחייב מיד בעת ההלוואה להחזיר לו את שווי הפירות, והחוב נקבע לפי השווי, מותר.

כא. תוספת באיכות

אסור להחזיר חפץ משובח באיכות יותר טובה ממה שקיבל.

ולכן, אם לווה פירות טבל אסור להחזיר לו פירות מעושרים, וכן אם לווה חפץ שלא שולם עליו מיסים אסור להחזיר לו חפץ ששולם עליו, וכן אם לווה פירות העומדים להרקב, אסור להחזיר לו פירות טריים המחזיקים זמן רב, ובודאי שאסור להחזיר לו חפץ מסוג אחר יותר טוב ממה שקיבל.

 

כב. מקום שהמחיר בו יקר יותר

 

גם אם המחיר במקום הפרעון יקר יותר מבמקום ההלוואה, נחשב הדבר שהחזיר יותר ממה שלווה והרי זה ריבית.

לדוגמא, מי שלווה בקבוק שתיה מחבירו בעיר, אסור להחזיר לו בקבוק במירון או באמצע הדרך, שהרי שם מחיר הבקבוק הוא יקר יותר.

 

כג. זמן שהמחיר בו יקר יותר

 

וכן אם מחזיר לו אותו חפץ אלא שמחזירו בזמן שמחירו יקר יותר, הרי זה גם כן ריבית ואסור [ומותר ביש לו חפץ כזה בשעת הלוואה כמבואר בהרחבה בפרק טו סעיף ו.]

לדוגמא, מי שלווה מצות לאחר פסח כשמחירן זול, ע”מ להחזירם בשנה הבאה לפני פסח, כשמחירם יקר יותר, אסור לו להחזיר אותה כמות אלא אם ישלם לו המלווה על ההפרש בגין המחיר היקר.

ריבית שלפני ההלוואה או אחריה

“ריבית מוקדמת ומאוחרת”

כל דיני הריבית בכל האופנים, הן ריבית ממון והן ריבית דברים ושאר הנאות, אינם אמורים אלא בזמן שההלוואה היא ברשותו של הלווה, אבל אם כבר החזיר את ההלוואה או עדיין לא לקח אותה, דינו שונה לענין זה וכדלהלן.

כד. בשעת ההלוואה

בשעת ההלוואה, דהיינו מתחילת ההלוואה עד שעת הפרעון, אסור לתת ריבית בכל אופן שהוא.

רבית מוקדמת ומאוחרת

כה. כמה ימים לפני ההלוואה, או כמה ימים אחריה, מותר לתת תוספות ומתנות למלווה, חוץ מבשלשה אופנים דלהלן:

 

א. מפרש: אם אומר לו בפירוש שהוא נותן זאת עבור ההלוואה, או שסיכם עמו על כך מראש, אסור מן הדין לתת שום דבר.

ב. מתנה גדולה: אם נותן מתנה גדולה מדי, שניכר שאינו נותן לו אותה אלא בגלל ההלוואה, יש לאסור.

ג. מכוון: אם הוא מכוון לתת לו את זה בגלל ההלוואה, טוב להחמיר לכתחילה, ויש על מי לסמוך להקל.

כו. מופלג מההלוואה

 

זמן רב לפני ההלוואה, וכן אם עבר זמן רב לאחריה, מותר לכתחילה להוסיף למלווה כל מה שירצה, אף אם הוא מכוון עבור ההלוואה, ואפי’ מתנה גדולה, אם אינו מפרש שבגלל ההלוואה הוא נותן, אך אם הוא מפרש, אסור גם בזה.

 

כז. החזרת ריבית

 

אם המלווה כבר קיבל את הריבית מהלווה, אם היא ריבית מוקדמת או מאוחרת, אינו צריך להחזיר כמבואר להלן (פרק יט סעיף לב), ובשאר סוגי הריבית ישנם אופנים שבהם צריך להחזירה ללווה, כמבואר שם (בפרק הנ”ל).

 

כח. היתר עיסקא

 

אם עשה היתר עיסקא כהלכתו, מותר לו לתת למלווה כל מתנה שהיא ואין בזה חשש ריבית, כמבואר להלן בפרק כ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *