משמעות הסבל בעולם הזה

שאלה:

שלום,
למה ה׳ נתן לבני אדם את היכולת לפצוע בן אדם עד כדי פגיעה אנושה שממנה הוא יכול למות? וגם את היכולת לפצוע בן אדם? ברור שה׳ הוא זה שמחליט מי ימות אבל לבני אדם יש כוח מאוד גדול להביא אדם אחר לכדי סכנה וסכנת חיים, למה?
אני יודעת שלבני אדם יש את היכולת לבחור בין טוב לרע אבל כאן מדובר על איבוד חיים זה מאוד דרמטי ומשמעותי.
ועוד שאלה, איך מתקיימת מציאות שבה אנשים מבצעים זוועות כמו בשואה, בשבעה באוקטובר ועוד? איך ה׳ נותן שמציאות כזאת תתקיים? התעללות ברמות הכי מזעזעות שיש? אשמח לתשובה לא קצרה. תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

ננסה להעמיד את השאלה על דיוקה. את בעצם שואלת, נכון שאדם לא ימות בלי רצון ה', אבל כן עשוי להפצע או לסבול התעללות כזו או אחרת בלי רצון ה', על ידי בחירה של אדם מסויים כזה או אחר. ובכן זה לא מדוייק כלל! אדם לא יכול לבחןו להרע לאדם אחר, הוא יכול לבחור להיות השליח באם חלילה כך נגזר משמים. הוא יוכל לבצע את מחשבתו כי כך נגזר, אבל יענש על כך שבחר להיות השליח להרע. כך שבסופו של דבר הכל משמים, אין שום דבר שאדם יכול להחליט עליו מעצמו לגבי אדם אחר, אבל עדיין יש לאדם היכולת לבחור אם להיות שליח להרע או להיטיב ובהתאם לכך יקבל שכרו.

כולנו מכירים בענין זה את מה שמסופר בגמרא במסכת גיטין לגבי נירון קיסר, שביקש סימן מירושלים אם ינצח במלחמתו על ירושלים ושריפת בית המקדש, וקיבל אותות ניסיים שיצליח, כל חץ שזרק לכל אחת מרוחות השמים חזר ופגע במפת ירושלים, אבל לכששאל ומה יהיה דינו של "האי גברא" כלומר של אותו אדם שיבצע בענין זה את רצון ה', קיבלת תשובה חד משמעית שיענש בכל חומר הדין! על ירושלים נגזר חורבן, אבל אתה לא צריך להיות השליח! כששמע זאת, מיד ברח מכסא מלכותו והתגייר.

אלא שמכאן השאלה, כיצד יתכן שהקב"ה הוא טוב ומטיב ולפי האמונה היהודית אין רע יורד מלמעלה כלל, ואף על פי כן, הוא גוזר את כל הצרות והקשיים שיש בעולם הזה, כולל האסונות הכי כבדים כמו השואה ואירועים בני זמנינו?

התשובה לכך ידועה, היא לא קלה לעיכול, והיא משאירה אותנו בערפל מסויים, אבל אנחנו יודעים היטב שהיא אמת ובה אנו מאמינים: האדם אינו יודע להבין את כל המרחב ואת כל התכלית! העולם שלנו, כולו! כל שנות קיומו בכל הדורות, כל בני האדם בכל ימי עולם ובכל מקום, הוא רק פסיק קטן בכל מרחב הנצח! חיי העולם הבא נצחיים, יש להם משעות לאין ערוך מחיי העולם הזה לא רק מבחינת נצחיותם אלא גם מבחינת מהותם, אלא שההכנה להם והתיקון והתתאמה להם נעשית גם בעולם הפסיק הזה. חז"ל אמרו שיפה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, כלומר שעה אחת שם שקולה יותר מכל חיי האנושות כאן כולה. ולכן, ככל שאנו נדרשים כאן לתיקון מסויים, הגם שהוא נראה בעינינו לאסון שלא ניתן להכילו, הוא פסיק קטן ביחס למה שנזכה על ידו. משל למה הדבר דומה, אדם מקבל טלפון מאלון מאסק, שמזמין אותו לבוא אליו למשרד לקבל בעלות מלאה במתנה גמורה על כל נכסיו! וואו! להיות עשיר העולם סתם כך במתנה… אבל חם היום בחוץ, הדרך למשרד קצת קשה, מזיעים וקצת צמאים, והוא מתלונן, מישהו יחשוב שהוא נורמלי?! מה משנה עכשיו שקצת חם? עוד רבע שעה אתה עשיר העולם בלי שום טירחה… הנמשל משמעותי הרבה יותר, הבעיה שאנחנו כרגע בקצת חם הזה ולא יודעים מספיק מה מקבלים בעקבותיו… אבל אנחנו יודעים ומאמינים שזה כך. אין אפשרות לשכל אנושי להכיל ולבין את שכרה של שבת אחת, של ברכה אחת, של החלטה לגבי צניעות וכו', כל מצוה היא יותר מכל חיי העולם הזה!

הרבה יש להאריך בענין זה אבל זהו העיקרון.

בשורות טובות וחודש טוב ומבורך.