נקיון הספרים לפסח

שאלה:

בזכות האתר והרבנים כאן פחות אני משתגע בפסח בדברים שהם סתם נרוועין. וב"ה כבר בשנה שעברה ירד לי הלחץ כי התחלנו הרבה לפני דברים שחיכיתי איתם לרגע האחרון כי פחד שמע יחזור ויתלכלך וכו'.
השנה אני שוקל להוריד מעליי את עניין ניקוי הספרים. יש לי הרבה ספרים. ובפועל מה שאני עושה זה להוציא את כל הספרים לנקות מבחוץ ולנקות את המדף ולהחזיר. האם אפשר להקל לא לעשות את זה. אלא שבפסח לא יניח ספרים על שולחן האוכל.
למה זה מוזר לי. כי מוזר לי לגעת בפסח בדברים שלא עברו ניקיון. אני רגיל שהכל מצוחצח. גם איפה שלא קשור למאכל. עצם המחשבה שהידיים שלנו נגעו כל השננה בידיות ארון בחדר אפילו או במטענים לפלאפון וכו'. בפסח מרגיש לי לא טוב לגעת במקום אם לא אצחצח אותו לפני פסח.

תשובה:

שלום וברכה

לדעת רוב ככל הפוסקים אין חובת ניקיון של הספרים לפסח, אלא שאין להניחם על שולחן האוכל.

מקורות:

בספר "הליכות שלמה" (פ"ה סעיף ו') בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל: "הספרים אינם חייבים בדיקה, אף אם לא נזהר בעת השימוש בהם כל ימות השנה שלא יפול לתוכם חמץ". (ובהערה שם נוסף שהגרשז"א זצ"ל היה נזהר שלא להביא ספרים לשלחן במשך כל השנה, בין מחשש תולעים בספרים ובין מחשש חמץ).

וכך כתב גם בקונטרס 'הליכות והנהגות' הגרי"ש אלישיב זצ"ל (עמוד ג'): "מעיקר הדין אין צריך לבדוק את הספרים, מכיון שלא מצוי שיהיה בהם פירורים הראויים לאכילה, ופירורים הקטנים הרי הם בטלים מאליהם. ואפילו אם יהיו פירורים הראויים לאכילה, אין חשש שמא יבוא לאכלם כיון שהם מטונפים קצת".

אולם הוסיף שם "שספר שלא ניקוהו דף דף, אסור להניחו על השלחן בפסח, שמא יפול פירור חמץ לתוך האוכל, והרי חמץ בפסח אפילו באלף לא בטיל ואוסר את כל התבשיל"  וכן אין להשתמש בברכונים וזמירות לשבת המלאים פירורי חמץ, אלא יצניעם לפסח.

ואף המקפידים כל השנה להעביר את הפירורים שנופלים בין דפי הספרים בעת אכילתם, מ"מ מן הזהירות שלא להניח הספר על המפה שאוכל עליה בפסח, דשמא עדיין יש שם איזה פירור שיפול על  המפה ויאכלו שלא במתכוון, אלא ישים כיסוי אחר על השלחן" עכ"ל.

אולם, החזו"א (סי' קט"ז סקי"ח) כתב על דברי הגמ' (דף ו' ע"ב) שפירורין לא חשיבי ובטלי, כך: "נראה דלענין חיוב מחיצה שתקנו חכמים כדאמר לעיל ו' ע"א, אין חילוק בין פירורין לגלוסקא יפה, והלכך חייבין לבדוק את הספרים משום חשש פירורין אף שאין בהם כזית" עכ"ל. וכוונתו שבדף ו' ע"א מבואר שגם חמץ של גוי הנמצא ברשותו (אך לא באחריותו) שאינו עובר עליו משום ב"י וב"י, מ"מ צריך להעמיד מחיצה כנגדו להיכר מחשש שמא יבוא לאוכלו. עפ"ז כתב שגם בפירורים יש חשש שמא יבוא לאוכלם לכן צריך לבדוק אותם.

נראה שהדעת החזו"א היתה שפירורים אלו לא נחשבים מטונפים קצת ועדיין יש לחוש שמא יבוא לאכלם. ולפי דבריו יש לבדוק את הספרים שרוצה להשתמש בהם דף דף וגם במקום חיבור הדפים. ואת שאר הספרים שלא רוצה להשתמש יכסה. או יעמיד מחיצה עשרה טפחים להיכר שלא להשתמש בהם. וכך מבואר בספר 'אורחות רבנו' (ח"ב) שכך נהג החזו"א לנקות כנ"ל כל ספר שהיה צריך לצורך הפסח, ואת שאר הספרים היה מכסה היטב.

עוד יש להעיר שמדברי הגר"א בסי' תמ"ב (סעיף י"א) מבואר שלמד בגמ' דפירורים לא חשיבי ובטלי, שגם לא חייבים בבדיקה וביעור, שכן כתב שמגמ' זו מוכח כדעות שחמץ פחות מכזית לא צריך ביעור. והנה בספר 'מעשה רב' (אות קע"ח) כתב שיש חיוב לבדוק אפילו בספרים שמשתמש בהם בשעת הסעודה. אולם, בספר 'מעשה רב השלם' הביא מכת"י שנמצא אצל ר' יוסף צבי הלוי זצ"ל שהגירסה היא שהספרים לא צריכים בדיקה.