שאלה:
האם הסיפור של מגילת אסתר (-שבגללה אנו חוגגים את הפורים) אמיתי ? זה באמת קרה פעם או סתם איזה משל רומן וכדו'
תשובה:
שלום וברכה
זה בודאי סיפור אמיתי לגמרי, אחרת על מה נחגוג, שמעת פעם על מישהו שחלם שזכה במפעל הפיס ועשה על זה יום טוב?…
לפני שנים מספר הצלחתי גם לתארך את זה בצורה מדוייקת, ואני מעתיק לך, זה מעניין:
ימי הפורים תיקנום חז"ל להלל ולהודאה לקב"ה, על הנס הגדול שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר. כאשר גזר עליהם המן הרשע "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד (אסתר ג יג), אולם הקב"ה הפר את מחשבתו הרעה, ותלו אותו ואת בניו על העץ (שם ט כה). תיאור הנס, נכתב במגילת אסתר על ידי מרדכי ואסתר, ועמם אנשי כנסת הגדולה שבראשם עמדו הנביאים חגי זכריה ומלאכי (ראה רש"י מגילה יד א ד"ה חוץ, ומהרש"א שם בח"א).
בעוד שגאולת מצרים התאפיינה בניסים גלויים [עשרת המכות וקריעת ים סוף], היתה השגחת ה' וישועתו בימי מרדכי ואסתר נסתרת, ומכוסה בהתרחשויות טבעיות, דבר המלמד על כך שהטבע כולו מונהג תמיד על ידי השגחת ה' והנהגתו (ראה פחד יצחק פורים עניין לד אות ב. וראה "טוב טעם", מקרא מגילה אות א).
סיפור המגילה משתרע על פני תקופה ארוכה של תשע שנים. ראשיתם של המאורעות שאירעו לעם ישראל בימי מרדכי ואסתר, היה בשנת ג' אלפים שצ"ה לבריאת העולם – השנה השלישית למלכותו של אחשורוש. בה עשה אחשורוש משתה לכל שריו ועבדיו במשך מאה ושמונים יום (ראה אסתר א ג-ד), ובמלואת הימים האלו, עשה משתה לכל תושבי שושן הבירה שבעה ימים (ראה שם ה). ביום השביעי למשתה שושן ביקש אחשורוש להביא לפניו את ושתי המלכה, כדי להראות לכל את יופיה, אולם ושתי מסרבת ודינה נגזר למיתה (ראה שם יב-כא. התאריכים בהם אירעו המאורעות השונים המצויינים כאן, נקבעו ע"פ סדר עולם רבה פרקים כט-ל, וימות עולם שם).
בעקבות הריגתה של ושתי, החלו עבדי המלך לתור אחר מלכה שתשמש תחתיה, ובשנת ג' אלפים שצ"ט – השנה השביעית למלכות אחשורוש – בחודש טבת, נלקחה אסתר לבית המלך ונבחרה לשמש כמלכה. אסתר אינה מגדת את עמה ואת מולדתה (אסתר ב ח-טז).
בשנת ג' אלפים ת"ד – השנה השתים עשרה למלכות אחשורוש – בי"ג בניסן, הפיל המן את ה"פור" [=הגורל], על פיו הוא קבע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, והפיץ את גזירותיו בכל מאה עשרים ושבע המדינות שבמלכות אחשורוש (ראה אסתר ג ז-טו). כעבור שלושה ימים – בט"ו בניסן – נכנסה אסתר למלך להזמינו למשתה עם המן, כדי לשדלו במהלך המשתה לבטל את גזירת המן (ראה שם ה א-ח). בליל ט"ז בניסן נדדה שנתו של אחשורוש, קראו לפניו מספר הזכרונות את מעשה בגתן ותרש, ואחשורוש מצווה על המן להרכיב את מרדכי ברחוב העיר ולקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (שם פרק ו). למחרת היום, אחשורוש והמן יושבים במשתה אסתר השני, אסתר מספרת אסתר למלך אודות עמה ומולדתה ועל גזירת המן, והמלך מצווה לתלות את המן על עץ (שם פרק ז).
בכ"ג בסיון באותה שנה כותב מרדכי איגרות לכל המדינות, בהם נאמר, שהיהודים רשאים להקהל ולעמוד על נפשם במלחמה העתידה לבוא בעקבות גזירותיו של המן (אסתר ח ט-י). מלחמה זו נערכת בשנת ג' אלפים ת"ה בי"ג באדר, ומסתיימת בנצחונם של עם ישראל. על ההרוגים נמנים אף עשרת בני המן (אסתר ט א-יב). בשושן הבירה נמשכת מלחמה זו אף בי"ד באדר, ובמהלכה נתלים עשרת בני המן [ההרוגים] על עץ (שם יג-טו).
בשנת ג' אלפים ת"ו בי"ד באדר נכתבה מגילת אסתר ונשלחה לכל מדינות המלך אחשורוש, ובכל המקומות שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב (אסתר ט יח-כח). בשנה שלאחר מכן חזרו ושלחו איגרות לכל המדינות, בהם נצטוו לחגוג את ימי הפורים בכל שנה ושנה כפי שחגגו בימים אלו בשנה הראשונה (ראה: אסתר ט כט; מגילה ז א, וראה פני יהושע שם ופרי חדש או"ח סי' תרפח ס"א, שאף על פי שכבר לאחר האיגרות הראשונות נאמר [שם כז] "קימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם… בכל שנה ושנה", מכל מקום לא נקבע עליהם הדבר כחובה עד לאחר האיגרות השניות).
