שאלה:
נפסק כי מי שהתחיל לתת מחצית השקל בעד בניו שוב לא פוסק. הכוונה היא גם בנות? ורק עד שהילד מתחתן שאז הוא כבר נותן לבד?
אם קוראים מילה אחת בעל פה יוצאים ידי חובה? כי אם לא מה העצה לקרוא את ה"ואת" הנכון כשהם כתובים זה מתחת לזה ובפרט שצריך הרי לקרוא בנשימה אחת
תשובה:
שלום וברכה
המנהג לתת גם על הבנים וגם על הבנות, ואפילו עבור עוברים [ראה סי' תרצד משנה ברורה סי' ה], הנושא אינו שהילד מתחתן, אלא שיהיה ברור מי נותן, אם הוא עדיין תלוי בך וסמוך על שולחנך תתן לו כסף למחצית השקל או שתשקול עבורו.
אם קוראים מילה בעל פה יוצאים ידי חובה כמבואר בהרחבה בסימן תרצ, שעד חציה יוצאים ידי חוה וזו עצה נכונה למי שמסופק אם לא שמע איזו מילה, שישלים בשקט בעצמו מתוך חומש. אבל הבעל קורא ודאי יקפיד לכתחילה לקרוא את הואת הנכון, שיתאמן על כך, ואגב לא מאוד קשה לקרוא בנשימה אחת, רק צריך להיות מרוכזים.
מחילה אבל כשיש טור עם תשעה ואת זה מעל זה אין מקום "להתאמן". או "להיות מרוכזים". זה לא הנושא. זה פשוט העין קולטת את כל השורות ביחד.
גם הנושא של קריאה "בנשימה אחת" זה עניין אחר. אין בעייה לקרוא את הפסוק "בראשית ברא אלוקים" בנשימה אחת. אך כאשר כל המילים בטור השמאלי הינו מילה שחוזרת על עצמה הרי שמתוך המהירות קשה יותר לשים לב ולדייק באיזה שורה אוחזים.
אם כב' הרב בעל קורא ויש לו ניסיון שונה אדרבה אשמח לקבל עצה.
א
אינני בעל קורא, אבל כשקראתי לאשתי שמתי לב, שככל שאני נינוח יותר ולא נלחץ מהנשימה אחת, זה מצליח טוב יותר. אבל כדאי באמת להתייעץ עם בעלי קריאה מנוסים.
השאר תגובה