שאלה:
מותר לומר god בלעז? אללה? omg?
תשובה:
שלום וברכה
לענין הזכרת שמות לע"ז אם עובר בכך משום איסור לא תשא, נחלקו הדעות. אולם, הכל מודים שאם אמר ברכה לבטלה בלשון לע"ז או קילל בשם ה' שבלשון לע"ז, יש בכך איסור.
מקורות:
ברמב"ם הל' סנהדרין פרק כו ה"ג מבואר, ששמות לע"ז נחשבים ככינויים ומותר למוחקם, וכן הובא להלכה בש"ך יו"ד סי' קעט. על פי זה פסק הגרעק"א (ח"א סי' כה) שאין איסור הזכרת שם שמים לבטלה בשמות לע"ז, וכבר הקדימו בזה בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תיט, לענין אותו שם שהזכרת בשאלתך. אלא שהרעק"א האריך להוכיח שם, שאף שאין בכך איסור הזכרת שם שמים לבטלה מכל מקום המברך בשמות אלו יש תוקף לברכתו שכן היא רומזת לשם ה', וממילא יחשב הדבר כברכה לבטלה. ובביאור הדברים ראה עוד שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ג, ובס' דברי יהושע סי' מט.
אולם, בס' חיי אדם כלל ה סעי' א מחמיר, ולדעתו כל הזכרת שם בלשון לע"ז יש בה משום איסור לא תשא, גם כשלא נעשה הדבר תוך כדי אמירת ברכה או קללה, והביא ראיה מדברי רבינו ירוחם כמבואר בדבריו שם. לדעתו, גם הש"ך לא התיר אלא למחוק שמות אלו ולא לאומרם בפה, וע"ע מש"כ בזה בס' שדי חמד ח"ז מערכת מ כלל יב אות ג.
אז איך אתם מציעים לברך בלעז ?
לא הבנתי כוונתך.
אני רוצה לברך גוי או ערבי מה אומרים? אללה יברכך אותך אסור לגרעקא. ולאמריקאי אסור יהיה לומר גאד bles u
כמו שאתה מברך יהודי תברך גם אותו… לערבי [בסיטואציה שאין לא תחנם] אפשר עכשיו לומר לו רמאדן כארים… אז לחודש הקרוב אתה מסודר.
לא מבין
כתבתם:
שאלתך. אלא שהרעק"א האריך להוכיח שם, שאף שאין בכך איסור הזכרת שם שמים לבטלה מכל מקום המברך בשמות אלו יש תוקף לברכתו שכן היא רומזת לשם ה', וממילא יחשב הדבר כברכה לבטלה
לדבריו באמת זה לא יהיה פתרון במקום ספק [רק לומר שמות הנמחקים שמותר לאומרם, כמו בריך רחמנא מריה דהאי פיתא].
צריך לחשוש לרעקא?
יש לא תחנם כשאינו עובד עז? מוסלמי זה לא עבודה זרה..
1. יש לחשוש בפרט שיש שהחמירו שי בזה גם הזכרת שם שמים.
2. בודאי יש לא תחנם גם בגוי שאינו עובד עבודה זרה, רק בגר תושב אין לא תחנם.
אז לא תתן להם חן, זה משהו שמותר בגוי שלא עובד ע"ז?
לא, זה אסור.
לגבי נתינת חן יש שכתבו שגם זה רק בעובדי עבודה זרה וממילא אסלאם לא יוגדר כע"ז
מה שנוגע
לגבי לא תחנם שכתבתם לאסור בערבי רק אציין מה שמצאתי
בשו"ת משיב דבר הביא הנצי"ב כי "גאון אחד" התיר מכירת קרקעות בשביעית לישמעאלי, כי דינו כ"גר תושב" אשר כתב הרמב"ם שאינו בכלל איסור "לא תחנם".
זה חידוש גדול שלא הסכימו לו, השרי גר תושב צריך קבלת ז' מצוות בפני ג' חברים ועוד תנאים, וצירפו לזה שם עוד קולות, כגון שרק משכירים לשנתיים, והגראי"ה קוק גם רצה להוסיף שרק משכירים לו את השכבה העליונה של קרקע.
השאר תגובה