איך אפשר להאמין במציאות אלוקית כנגד חכמי מדע גדולים?

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב.
בגלל שאיני חכם כלל וכלל ואין לי השכל והחכמה לעמוק ולהבין בכל הראיות והוכחות וכו' בענייני האמונה והמסתעף (כולל מציות אלוקי, דת יהודית) ,אז עושים כמו בכל סוגיא שאין לאדם ידוע בזה, ומשתמשים ב'אמונת חכמים' (כגון בענייני רפאוה שאין לי השגה בה, הדרך הנכונה הוא להאמין ברופאה בחכמתו וידיעתו).
אז שכשאני בא להעמיד אמונתי, הדרך היחידה הוא הנה"ל, ולפי זה אין לי שום סיבה להאמין (-ותוצאותיו-לחיות ולהתנהג כיהודי), בגלל שהמאזנים של חכמים אינו כבד ולשקול על צדו של חכמי ישראל!
וממעיינן אם יש להרב תגובות על זה (או זה הוא הדרך אמתי שיש לי לבחור, ואם לא מה אעשה?)
נ.ב. סליחה על לשוני המכשול (זה גם מתוצאיו של טפשתי)

תשובה:

לצערי אני לא בטוח שהבנתי את שאלתך, אינני יודע מדוע אתה אוהב להאשים את עצמך בטפשות, אתה חכם מאוד, רק אמריקאי ולא יודע טוב  עברית, וזה בסדר גמור, רק אם תעזר באיזה ידיד בניסוח יעזור לנו קצת.

אולי כוונתך לשאול כך:

כיון שאני לא פילוסוף גדול, ואני רואה שהרמב"ם מצד אחד ענק שבענקים טוען לאמונה בה', וכנגדו פילוסופים גויים טוענים הפוך, אין לי דרך להכריע ביניהם, כי אני בכלל לא יודע על מה הם מתווכחים, אני גם לא יכול לתת להם משקל מדוייק, כי אני לא יודע מי מהם יותר חכם, אז מה אני יעשה ומה המצוה שלי?

התשובה לכך היא מאוד פשוטה, אפילו מידי פשוטה וזה מעניין עד מאוד.

הבעיה בתשובה שצריך לכתוב עליה ספר שלם… ואני צריך לכתוב בכמה מילים, אבל אנסה.

יסודם של הדברים בדברי הגר"א וסרמן בחידושי אגדות, אבל רבים כבר דנו בכך.

האמת הפשוטה היא כך, שבעצם, כאשר אני מביט על העולם שורואה אותו כל כך מדוייק מסודר ומתוחכם, אין בריה משוכללת כמו האדם, הדברים מדהימים ולא אוכל להאריך, המבט הטבעי הפשוט שהוא חייב להיות נקודת מוצא לכל אדם, שיש מישהו שיצר את הבריאה המופלאה הזו! היום אין ויכוח בין חכמי המדע על כך שהעולם אינו קדמון והוא בודאי התחיל פעם, [לא נאריך כיצד ה הוכח אבל אין על כך ויכוח היום] ודבר כה משוכלל שמתחיל באיזו שהיא נקודת זמן ולא אכפת לי מה הצורה שהיתה לו אז [וגם אם נקבל הנחות פרועות שהוא היה כביכול מאוד פרימטיבי והתפתח במשך הזמן] הוא ודאי כלל בתוכו את כל הפוטנציאל העצום הזה, דבר כזה אינו יכול להעשות מעצמו ומי שחושב אחרת הוא חסר דעה לחלוטין. ואם כן בהכרח יש בורא.

עכשיו ישאל השואל ואני חוזר לשאלה שלך, אם זה כל כך פשוט איך האנשים החכמים הללו טועים בזה? ונכון שיש חכמי מדע רבים שמאמינים חד משמעית ובאופן מדעי לגמרי בבורא עולם אבל יש גם אחרים אז איך אדע להבחין? כאן אני אומר לך דבר יודי וחשוב אבל חייבים להעמיק בו כדי להבינו, מי שאינו בקי בסגנונם של חכמי מדע, יתקשה בכך. 

אין מישהו מחכמי המדע שיחלוק על כל מה כתבתי לעיל!!! פשוט שהמחשבה האינטואטיבית הטבעית היא שאם יש בריאה כזו משוכללת מישהו יצר אותה!! אין גם הסבר אחר לנקודת ראשית הבריאה מלבד הנחה כזו. אלא שיש שאינם רוצים להכניס אפשרות כזו במערכת השיקולים, כיון שהיא בלתי מדידה מבחינה מדעית, אי אפשר לבחון את אלוקים במיקרוסקופ… הוא רוחני. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהיא חסרת היגיון מדעי ובודאי חסרת כל הוכחה מדעית, שאלוקים אין וגמרנו, ואז מה שנשאר לנו הוא רק לומר, אמנם אין לי הסבר טבעי לנקודת ראשית הבריאה אבל אני יכול לתת השערות פרועות שאגב גם הן לא ניתנות למדידה במעבדה [אבולוציה קריטית שמשנה דומם לחי או לצומח לא נצפתה מעולם במעבדה, רק שינויים קלים ביותר של הסתגלות, כל הדמיון בין הדברים הוא על אחריות המדמיין] – כיצד הכל המשיך מאותה נקודה והלאה, כל זאת מתוך הנחה שגם מה שאני לא מבין היום אולי יתברר בעתיד.

למה להתנהל כך? מה מפריע כל כך לקחת בחשבון על שלל האפשרויות שאולי כן יש אלוקים. כי אם יש אז הוא מחייב, אז הוא רוצה משהו, אז יש תורה, ואת זה לא רוצים. כמו כן זה סןותר לכל ההרגלים המדעיים להאמין שאני יוכל לבדוק הכל בעיניים שלי ולמשש פיזית.

אבל רעיונית פילוסופית ומדעית, אין ולק שהאפשרות האלוקית היא הסבירה ביותר ובעצם היחידה הסבירה.

קשה לגעת בנקודה כה עמוקה שיש בה כל כך הרבה רבדים, במשפטים כל כך קצרים ואפילו שטחיים, אבל זה העיקרון.