בחירות – למה הפילוג?

שאלה:

שלום וברכה,
מדברים הרבה על אחדות בעם ישראל אבל אנחנו החרדים שמייצגים את רצון ה' בעולם נראים כ"כ מפולגים.. איך אנחנו מפצים לאחדות עם כלל ישראל שרחוק מתורה ומצוות כאשר אנחנו שומרי התורה נראים כמו שאנו נראים ??
בעצם הפוליטיקה החרדית מנציחה את הגזענות ומלבה את השנאה בין המגזרים.. האם לא הגיע הזמן לאחר 70 שנה שגרים כאן ביחד בארץ לאחד קצת את הציבור?
איך התורה (הקב"ה) רוצה שנתייחס לכל הנושא הזה ?
מדוע צריך כ"כ הרבה מועצות של גדולי תורה? האם אין אפשרות (עוד לפני ביאת המשיח..) שיקימו מועצת אחת שתכלול נציגים של כלל המגזרים וכל הרבנים ישבו ביחד ? נשמע לי מוזר שגדולי הדורות לא חשבו על הפתרון הזה ? האם הם לא רוצים אחדות ? אשמח להבין איך להתייחס לדברים ?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך קשה וכואבת, אבל הייתי מחלק אותה לשתים. השאלה הכללית למה אי אפשר ללכת יחד, ומה שכתבת תוך כדי השאלה, שהדבר מנציח את הגזענות. ברשותך אתחיל בחלק השני שהוא כואב לי מאוד. מזה שנים, יש אנשים שכדי להרויח רווח פוליטי, מייצרים אוירה כביכול יש גזענות, וכביכול מפלגה עדתית באה במטרה ללחום נגד הגזענות וזאת כדי לגזור קופון פוליטי. הדבר הזה אינו בא מגדולי תורה, הוא בא מעסקנים, והוא חמור מאוד. בתלמוד תורה בו הבן שלי לומד, יושבים יחד ילדים מכל העדות בשמחה ובנעימות ולומדים יחד. אדרבה, מה שמוטל עלינו הוא למנוע קיטוב, לנהל מוסדות בצורה מקצועית וענינית לפי מבחן התאמה, ולא לשייך כל דבר לעדה. נצר אבסורד שאפילו במובן ההלכתי, כאשר רב ספרדי אומר הלכה מסויימת שאינה נוגעת כלל למסורת הפסיקה אלא לסברא, זה נהיה הלכה לספרדים ואשכנזי לאשכנזים, זה דבר חסר טעם לחלוטין שבא מאנשים שאינם תלמידי חכמים ואינם מבינים בנושא הפסיקה. אז את העדתיות והקיטוב יש לגנוז ולא לתת לאנשים מהשוליים להכניס לנו את זה כל הזמן למטרות משלהם.

ולעצם שאלתך למה גדולי התורה לא הולכים יחד?! משתי סיבות. האחת תועלתית, כלומר, כדי לפנות לעוד ציבורים מחוץ למחנה החרדי הקלאסי יש צורך למפלגות מסויימות לדבר ולתת דברים מסויימים שיגרום להם נזק אם כל החרדים ילכו יחד. והשניה השקפתית, זה בסדר לגמרי שיש מחלוקות עניניות מסויימות בנוגע להתנהלות ציבורית, מתי נכון להכנס לקואלציה ועל מה נכון לשבור את הכלים, ובעיקר על מה מה וכיצד לתת את כובד המשקל וכו'. כל עוד הכל נעשה באהבה, הכל טוב ונכון, וכך נעשים הדברים בין גדולי התורה וציבור תלמידי החכמים.

מה שחשוב הוא כיצד הציבור הפשוט – אנחנו – מתנהלים במערכת הבחירות, וחיים בכלל. מותר במדינה דמוקרטית לנסות לנצח כדי להשפיע, אבל הכל מתוך כבוד הדדי, וכמובן שיתוף מוחלט לאחר הבחירות בקואלציה, כי בסופו של דבר המחבר בינינו רב על המפריד עשרת מונים, ובסופו של יום כולם רוצים לקדש שמו יתברך באהבה, וכך אגב זה מתנהל, בכל המקומות מוניציפלי ובכנסת, הציבור החרדי הולך שלוב זרוע בכל הנושאים העקרוניים.

ואחרי כל זה, אכן, יש מקום לשיפור אצלנו…