שאלה:
שלום רב
שאלתי האם החלות צריכות להיות בשולחן בשעת הקידוש או שאפשר להביא אותם רק לאחר הקידוש { בני ביתי מעוניינים שהחלות יתחממו על הפלטה (בצורה המותרת) עד האכילה.
בברכה
תשובה:
שלום וברכה
המנהג להקפיד שיהיו החלות על השולחן בשעת הקידוש מכוסות במפית זכר למן.
מקורות:
ראה שמירת שבת כהלכתה פרק מז סעיף כד, ונראה שטעמו כדי לקיים את המנהג שיהיה מכוסות זכר למן וכו'.
בשו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן יג כתב:
(י) ואגב הנני בזה, בדבר שראיתי לכמה צדיקים, שבעת הקידושא רבה, אף אם לא הי' הקידוש במקום שעשו סעודתם, מ"מ דקדקו שיביאו לחם משנה על השלחן, בשעת הקידוש, דבמקום הסעודה הקבועה דינא הכי, כמבואר בש"ע הרב (סי' ער"א סעי' י"ז), דאע"ג דמעיקר הדין הי' נכון להביא השלחן ערוך עם הפת אחר הקידוש, כדי שיהא ניכר, שבא לכבוד שבת, מ"מ עכשיו ששלחנות שלנו גדולים, וטורח להביאו אחר קידוש, נוהגין להביאו לכתחילה, קודם קידוש, ולפרוס מפה וכו', והא אי אפשר לומר, שיביאו רק הלחם אחר הקידוש, שאם כן יהי' חסר העיקר משלחנו הערוך, שצריך להיות ערוך ומסודר בבואו מביהכ"נ /מבהכ"נ/, בין בלילה, כמבואר בש"ע (סי' רס"ב), ובין ביום כדאיתא (בסי' רפ"ט), ועי' בטו"ז (יו"ד סי' קע"ח סק"ז), בשם הלבוש, בדבר המנהג להיות הלחם משנה כל הלילה, ועי' בטור (או"ח סוס"י רפ"ט), דבאשכנז נוהגין שמניחים השלחן ערוך כל יום השבת, ובמרדכי (פ' כל כתבי) שמשמע שמדינא דגמ' הוי כן, אבל כ"ז דוקא בחדר ושלחן שאוכלין, שייך כל זה, ועי' בתו"ח (שם סי' רס"ב אות ה'), אבל להביא לחם משנה, לחדר אחר, שעושים רק קידושא רבה, עם פת כיסנין, טעמא בעי, ועי' בש"ע הרב (שם סי' רמ"ט בקו"א אות ד' באמצע הדבור), שכתב בפירוש, דא"צ להיות הלחם על השלחן בשעת קידוש, כשאוכל מיני תרגימא מיד עיין שם.
בס' מעשה רב אות קיח כתב דבר מפליא, שיש הקפדה שדוקא לא יהיו החלות על השולחן בשעת הקידוש, ובחי' הגרנ"ה הקשה עליו מדברי הראשונים שכתבו לא כך, ותירץ שמדובר לדבריו שהשולחן ערוך במקום אחר, מקדשים ואז מביאים את השולחן הערוך.
