שאלה:
ברשותי כלי זהב שאין לי צורך, בעבר סיפרתי זאת לחברי העוסק בתכשיטים ואמר לי שיש לו סוחר שמשלם מחיר טוב עבור גרם זהב, לאחרונה סיפר לי אותו חבר שהוא חייב כסף לאותו סוחר ואז הצעתי לו שימכור לו את הכלי שלי וישלם לי מאוחר יותר את המחיר שההוא יתן לו, ענה לי שזה יעזור לו רק אם ישלם לי בתשלומים, והסכמתי, האם יש כאן חשש ריבית? האם זה נקרא טרשא? (יתכן שאם הייתי מבקש ממנו טובה שימכור לסוחר בשבילי היה לוקח קצת רווח שעכשיו הוא לא לקח, במקרה זה לא עלתה אפשרות זו בינינו)
תשובה:
שלום וברכה,
מאחר ולא ברור שלוקחים שכר על השליחות למכור אצל סוחר תכשיטים כיון שלא מדובר בטרחה גדולה, וגם לא התנה שמוחל על השכר טרחה בגלל ההלוואה, יש להקל אם לא משלם לו שכר טרחתו. וטוב שישלם לו שר מועט עבור הטרחה שמוכר לו את התכשיטים כדי לצאת כל ספק.
בהצלחה.
מקורות:
דין טרשא הרגיל זה רק בדברים שמוכח שהוא מעלה לו את המחיר או אמר שני מחירים, כמבואר בריש סימן קע"ג, ולכן אין כאן איסור טרשא.
אלא שיש מחלוקת ראשונים במדון כזה שהלווה מוכר עבור המלווה והובא בשו"ע שם סעיף ט"ו ונחלקו אם צריך לשלם שכר טירחה ללווה שהולך למכור כדי שיתן לו אח"כ את ההלוואה והוא בעצם טורח לצורכו, והשו"ע החמיר שצריך לשלם לו את דמי טרחה. אמנם בפשטות שם זה דבר שמוכח שמשלמים עליו כיון שלוקח לו את זה למקום היוקר. משא"כ הכא שלא ברור שלוקחים עמלה על מה שמוסר לסוחר תכשיטיםולכן יש להתיר בזה.
וכדי לצאת כל ספק ראוי שישלם לו משהו קטן עבור הטרחה שהלך למכור לו, שבלא"ה הט"ז וש"ך והגר"ז וחוו"ד ועוד מתירים שם בזה ואף שדעת השו"ע שצריך מחיר מלא מ"מ יחד עם הצירופים הנ"ל יש להקל.
