לתרומות לחץ כאן

ברכה על סופגניה

בסד
שלום
מה הברכה הראשונה והאחרונה על סופגניה ?
לפי האשכנזים ?
לפי כל הדעות ?

תשובה:

תשובה:

סופגניה שמטגנים אותה בשמן עמוק, מברכים לפניה בורא מיני מזונות, ולאחריה ברכת “על המחיה”, ואף מנהג הספרדים כן.

סופגניה שאופים אותה בתנור, אם הבצק נעשה בעיקר מקמח ומים, וללא תוספות שמשנות לגמרי את הטעם [צימוקים, ריבה, וכד’ שהם טפלים ממש לבצק, אינם נחשבים לתוספת שמשנית את הטעם, מברכים לפניה “המוציא” ולאחריה ברכת המזון [כאשר עושים את הבצק עם הרבה סוכר או דבש באופן יחסי לבצק רגיל או מתוק מעט, מברכים מזונות גם אם נאפתה בתנור, בפרט לספרדים, אבל כאשר זה מורגש מאוד אזי גם אשכנזים יברכו מזונות].

מקורות:

לגבי סופגניה שאינה מתוקה אבל היא מטוגנת, ראה שו”ע סי’ קסח סי”ג, ולדעת הרמ”א כן עיקר להלכה, והגם שכתב השו”ע שם שירא שמים יאכל סוג עיסה כזו רק בתוך הסעודה, מ”מ המנהג גם בין הספרדים להקל בזה כיון שמעיקרו נעשה לצורך קינוח, ולא לשם סעודה, ואמנם הר”מ לוי בספרו ברכת ה’ (ח”ב פ”ב סנ”ו, ובהערה 51 שם, ובח”ג פ”י סע”ז) כתב שאדרבא לכתחילה אין לאוכלה בתוך הסעודה, והאוכלה בתוך הסעודה מברך גם לדעת השו”ע מזונות, אולם דבריו תמוהים, לומר שדבר שעושים כבצק רגיל ומטגנים אותו יחשב רק כקינוח הוא דבר המצריך ראיה, והגם שנהגו להקל לאוכלה שלא בתוך הסעודה מחמת סברא זו, אין לומר שהאוכלה בתוך הסעודה יברך נגד דברי השו”ע. ובפרט, שמנין לומר שגם בזמן חז”ל לא היו עושים סוג כזה של בצק והיה לצורך קינוח ואע”פ כן אמרו חז”ל [לדעת ר”ת הסובר כן] שנחשב לבצק שתחילתו עיסה וסופו סופגנין שדינו שחייב בחלה ונחשב כהמוציא (וע”ע בספר ברכת יוסף סי’ יג, לר”מ יוסף, שהאריך לחלוק ג”כ ע”ד הברכ”ה הנ”ל), [וע”ע בספר שלמי תודה (חנוכה, סי’ לא) באריכות בדין ברכה על סופגניה בתוך הסעודה, ולמעשה עדיף לומר לסועדים לפני הסעודה שיהיו סופגניות בסוף הסעודה ולכוין שפוטרים בברכת המוציא גם את הסופגניות, ואם לא ידע מראש שיהיה סופגניה בסוף הסעודה מעיקר הדין נראה שאין לברך על הסופגניה [וכפי שגם כתב ח”א בקובץ בית הלל קובץ כו עמ’ קנז] אם כי שהמיקל לברך יש לו על מי לסמוך] .אמנם יש שכתבו שגם כשאפו את הסופגניה בתנור מברכים מזונות, אולם לענ”ד אי אפשר להקל בזה, כיון שנעשה כעיסה של חלות בדרך כלל ורק מוסיפים קצת ריבה וכד’, וגם זאת הרבה פעמים עושים רק לאחר האפיה והטיגון, וכמו שמברכים על חלות עם צימוקים המוציא, הוא הדין בסופגניות שאופים בתנור שחייבים עליהם ברכת המוציא וברכת המזון,

 

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. יישר כח. גם לדעת הרב עובדיה והאור לציון האוכל סופגנעה בתוך הסעודה לא יברך מדין סב"ל לחשוש לדעת ר"ת. אבל גם דעת הרב משה לוי זצ"ל נראית הגיונית שהרי למרן גם על פת הברה בכיסנין מברכים בתוך הסעודה בסימן קס"ח ס"ח אז לכאורה ה"ה הסופגניה שנועדה לקינוח ובפרט שמביא אותה בסוף הסעודה אע"פ שבימינו אין דין של אחר הסעודה כמבואר בסימן קע"ז. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.

  2. בס"ד
    לכבוד הרב כותב התשובה יישר כח גדול
    אולם לכאורה יש להעיר
    דהנה דעת האור לציון ח"ב שגם על סופגניה של היום איירי ר"ת, ולכן ההלכה היתה
    צריכה להיות שיר"ש יאכל סופגניה רק בתוך הסעודה כפי פסק השו"ע באו"ח אלא
    שהסיק האור לציון שהשו"ע ביו"ד חזר בו ולכן אפשר לכתחילה לאוכלה אף שלא בתוך הסעודה
    והנה על מה שכתב שהשו"ע חזר בו יש שחלקו על דעת האול"צ,
    וא"כ לפי דעת החולקים שהשו"ע לא חזר בו, נמצא שלדעת הגרב"צ
    יר"ש יאכלם רק בתוך הסעודה
    בברכה

  3. אותה מחלוקת שיש על עצם ברכת הסופגניה יש גם לגבי השאלה אם יש בה קביעות סעודה, כי על תבשיל אין קביעות סעודה. לצורך הענין, שאדם שאוכל פסטה בכמות גדולה אין הגבלה ולעולם אינו מברך המוציא כיון שזה תבשיל. לכן ברכת הסופגניה הרבה פעמים היא ספק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל