שאלה:
שלום לכבוד הרב, כל פעם שאדם לא עונה אמן כשצריך -בחזרת הש"ץ וכדו' הוא בעצם עושה עברה? כואב לי לראות לפעמים כאלה שמרחפים או בשל סיבה אחרת לא עונים.. והרי חז"ל אמרו שמי שעונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים ,הרי שזה עוון חמור , האם דומה לכך גם אדם שלא עונה כלל? (וכמובן שגם נאמרו דברים גדולים על מעלת העונה אמן וחבל להפסיד..)
תשובה:
השומע אדם מישראל מברך – חייב לענות אחריו 'אמן' (שו"ע רטו, ב, וראו להלן יב, ח). ומי שעונה 'אמן' בכוונה, מעלתו גדולה. אמרו חכמים (שבת קיט, ב): "כל העונה 'אמן' בכל כחו – פותחים לו שערי גן עדן, שנאמר (ישעיהו כו, ב): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". ביארו שם בגמרא, שהכוונה במילת 'אמן' – 'אל מלך נאמן', היינו שבעניית 'אמן' יש ביטוי של אמונה בה'. ומי שלמרות החושך וההסתר שבעולם הזה, שומר אמונים לה' ועונה 'אמן' בכל כוחו, הרי שהוא דבק בה' באמת, ופותחים לו שערי גן עדן.
וכתב עוד המשנ"ב בסימן נו: "וכ"ש שצריך ליזהר מאד ומאד שלא להשיח באמצע קדיש או קדושה וכדאיתא במסכת דרך ארץ דר' חמא אשכחיה לאליהו בכמה אלפי גמלים טעונים אף וחימה לשלם לאלו וכל המדבר באלו המקומות עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב [הובא בב"י סימן קכ"ה] וכתוב בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ויכולו וברכת מגן אבות וביתגדל. ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו וא"ל מפני מה אירע לך כך א"ל מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש. ואפי' להרהר בד"ת אסור בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוין הרבה בעניית הקדיש [פרי חדש]. ואין חילוק בין קדיש על תנ"ך או אגדה או משניות" וכ"כ הכה"ח בס"ק ב'.
לכן, זו אכן מצוה חשובה ויש להקפיד על כך מאוד, בלי לחץ ופחד, אלא בשמחה גדולה על גודל הזכות!
שנזכה לכל הטוב.
רציתי רק להעיר ולהאיר לשואל הנכבד שגם אני פעם הייתי דן אנשים לכף חובה… אם לא שמעתי שענו אמן אז כנראה הם לא ענו… אולי אפשר לדון לכף זכות שהם מרחפים… עד שהבנתי שזה מוכרח… שישנם שעונים בלחש.. והעיקר, זה לא בדיוק התפקיד שלי לבדוק מי עונה ומי לא… כשאני מתרכז יותר בתפילה אני אפילו לא שם לב שיש כאלו שאולי לא ענו… זה פשוט לא מטריד אותי..
השאר תגובה