קדיש אחרי שיר של יום ואחר מזמור שיר חנוכת הבית

שאלה:

כבוד הרבנים שלום רב
אחר 11 חודש יש עניין עדיין לקבל מפטיר?
מחמת שאני שומע מנהגים שונים, האם יש עניין לא לומר את הקדיש יתום ודרבנן אחר אמר ר' ישמעאל ואחר מזמור שיר? האם זה נכון שאין לכך מקור ברור
כמו כן הקדיש יתום אחר שיר של יום מה דינו? גם עליו יש שאמרו שאין לו מקור ברור?
בפרט שאתם מעלים מידי פעם את דברי המנוחה וקדושה שיש ליזהר לא לומר קדיש לבטלה
שבת שלום והמון תודה

תשובה:

שלום וברכה

בחודש ה12 מן הסתם ודאי יש ענין במפטיר, אולם לאחר השנה הראשונה אין צורך בצידוק הדין. תמיד טוב ונכון להרבות מצוות, אבל זה נכון לכל אדם ולא שייך לאבלות.

בודאי יש ענין בקדיש שלאחר הקרבנות, הוא חלק מסדר התפילה [ראה כף החיים סי' נ ס"ק ו בהרחבה רבה], אלא שכאן יש עירבוב מנהגים, היו שנהגו לומר קדיש דרבנן אחרי הקרבנות והוא היה המקובל יותר, והיו שנהגו לומר אחרי מזמור שיר, המטרה של כל זה להפסיק בקדיש בין הקרבנות לפסוקי דזמרה אבל אין מקום לשני קדישים, וכבר העירו בזה רבות.

הקדיש יתום אחרי שיר של יום, היא תקנה מיוחדת שהיתה נהוגה משום שמנהג אשכנז שרק אדם אחד אומר קדיש, ואם יש כמה אבלים בבית הכנסת מחלקים את הקדישים ביניהם, וכיון שיש גם ילדים שלא יכולים להיות ש"ץ ופעמים חסר קדישים, תיקנו עוד קדיש. אבל מי שנוהג שכל האבלים אומרים יחד קדיש, או אפילו אם היה כבר לכולם קדיש, לכאורה אין טעם באמירת קדיש זה. אמנם בשם האר"י הובא לומר 12 קדישים ביום ושלא כשורת הדין שרק שבעה הם חובה.

שבת שלום ומבורך.

מקורות:

משנה ברורה סימן נה

אין פוחתין משבעה קדישים בכל יום כנגד שבע ביום הללתיך דהיינו א' אחר פסוקי דזמרה שהוא אחר ישתבח וב' חצי קדיש אחר תפלת י"ח ברכות וג' אחר סדר קדושה ובו אומרים ג"כ תתקבל צלותהון שהוא שייך ג"כ לתפלת י"ח וד' אחר עלינו שיש בו אמירת פסוקים וה' אחר אשרי במנחה וששי אחר תפלת מנחה ז' אחר ק"ש של ערבית קודם תפלת י"ח וקדיש שאחר תפלת ערבית אף דהוא ג"כ מצוה לא קחשבינן בכלל אלו השבעה עי"ש בלבוש הטעם: