שאלה:
שלום וברכה
האם הליטאים והחסידים יכולים לכתחילה לעשות סוכה מבד?
תשובה:
שלום וברכה
כדאי לעשות גם לבוד מחוטים, שיהיה חוט מהודק מקיף את הסוכה בגובה פחות משלושה טפחים בין חוט לחוט עד עשרה טפחים, כך גם אם יתרופף מעט תהיה כשרה.
מקורות:
הבעיה בסוכה עם דפנות בד, שכאשר הבד אינו מהודק ממש חזק הוא נע ונד מעט ברוח ויש סוברים שבאופן זה המחיצה מתבטלת [מעיקר הדין רק כאשר הבטן שמתקבלת היא בעומק שלושה טפחים], לכן כאשר יש ברזל באמצע ניתן להקפיד על הידוק טוב יותר. לכן, מה שנהוג לעשות לכתחילה, הוא שלא יהיה רק ברזל אחד אלא כמה ברזלים [או אפילו חוטים מתוחים] שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים – לבוד, שבצירוף כולם הם יוצרים גובה של מחיצה עשרה טפחים שהיא מספיקה לסוכה. הבעיה היא שנהגו שלא לעשות מחיצה של לבוד בכל הדפנות, לכן על הצד שהבד אינו טוב, גם הלבוד לבד אינו מהודר, ולכן חשוב מאוד להקפיד בכל מקרה שהבד יהיה מהודק היטב.
כמו כן, כיון שחששו לדין מעמיד בדבר מקבל טומאה, אין להניח את הסכך ישר על הברזל, אלא יש ליצור מסגרת עץ מעליו [ועדיף שיהיה מונח בכיוון הפוך מהברזל, שאם הברזל שתי העץ יהיה ערב] ועליו להניח את הסכך. וראה עוד כאן.
הרחבה בענין לבוד בסוכה שאינה ארבע דפנות, ושיש בה ארבע דפנות:
במגן אברהם ריש סי’ תרל ופרי מגדים שם ושו”ת הרא”ם סי’ ב נקטו, שכאשר דפנות הסוכה עשויות על ידי לבוד, חייבים לעשות ארבע דפנות דוקא ולא פחות [ולכן מה שמצוי בסוכות כאלו שהלבוד הוא רק על שתים וחצי או שלוש דפנות, אינו טוב לשיטתם], ובמשנה ברורה שם הביא רק את השיטה הזו.
כמו כן, רבים החמירו כלל לא להשתמש בלבוד לשיעור הכשר הסוכה עצמה, ראה בית מאיר ביכורי יעקב ובגדי ישע שם! לכן די לנו להקל כשהיא מוקפת מארבע רוחותיה. אמנם ודאי שמעיקר הדין יש להקל בזה בשעת הדחק בעיקר לספרדים, שכן היא דעת הבית יוסף שם על פי גדולי הראשונים. בסוכה לנצח מבד שקשור מכל צדדין שמעיקר הדין כשהוא מתוח כלל לא צריך את הלבוד וזה נעשה רק כדי להבטיח שהיא כשרה, יש לסמוך להקל שאין צריך מארבע רוחותיה.
